קוברה

פרק 60

דין

*אזהרת טריגר!- אלימות במשפחה, תיאורים גרפיים, אונס.*

עבר
-16 שנה לפני-
דין ילד בן שש

היום אבא הפתיע אותי כשהגיע לצפות בי בזמן חוג החניכה הראשוני שכל ילדי שבט וולקאנו- גזע הזאבים המובחר ביותר- מחויבים לעבור בדרכם להתבגר כזאבי וולקאנו מן המניין.

טוב, טכנית, הוא גם הגיע לכאן כדי לבקר את דור העתיד כחלק מהיותו האלפא של השבט שלנו- שבט המחולק למספר להקות שכל אחת מהן מורכבת ממספר משפחות בעלות ברית ארוכת שנים.

עכשיו יותר מתמיד, אני חייב להראות את הכישרון שלי ולהביס כל יריב שהמדריך יציב מולי בדו-קרב כדי להסב לאבא גאווה ולהוכיח את "עליונות הזרע" שלו, כפי שהוא אוהב לומר בכל פעם שלרסון מגיע לביצועים מרשימים. אבא מתעלם מקיומו של ליאון, במיוחד כי הוא עושה המון בעיות בבית הספר ובחוג החניכה שלו.

אני יודע שאסור לי להיות הבושה השנייה של המשפחה. ליאון הוא אחי ואני אוהב אותו מאוד אבל...אני גם אוהב את אבא ורוצה שהוא ימשיך לאהוב אותי ולראות בי כבנו, אז אין סיכוי שאלך בדרך העקומה של ליאון, אלא בדרך של אבי, או יותר נכון...בדרך של אחי הגדול.

תמיד חלמתי להיות כמו לרסון. הוא חזק ומרשים, משליט אימה בכל מקום בו הוא נוכח, אבל כשהוא מגיע הביתה כל האישיות הכוחנית הזאת נעלמת כלא קיימת. לרסון יודע לעשות הפרדה בין העבודה שלו לבין המשפחה, והוא מעולם לא הפנה את הכוח שלו כלפינו- בניגוד לאבא שנשאר קשוח ואלים גם כשהוא חוזר הביתה.

בכל רגע נתון, לרסון מתנהג באדיבות אל אחיו הצעירים ולאמא, ובזמן שאבא לא נמצא בבית- וזה המצב ברוב הזמן- לרסון ממלא את מקומו בתור אבא שלי.

אני לומד ממנו הרבה על איך להיות גבר טוב רק כלפי האנשים היקרים לי ואז, בבת אחת, לחזור להיות גבר קשוח וחסר רגשות כלפיי כל אחד אחר, כי רק כך שורדים בעולם הזה. אנחנו צריכים לעטות עלינו שריון פלדה כדי להגן על הלב שלנו, והרי הלב הוא המשפחה, כך הוא נוהג לומר.

עיניי מגניבות מבט לעבר אבא, הבוחן את כל התלמידים במבט חד ונוקשה. כשהוא כאן אני יודע שאני צריך להתנהג כמו גבר ולא כמו ילד בן שש, לכן כשהמדריך מזמן אותי לדו-קרב הפותח בעוד אבא צופה בי בשילוב ידיים קפדני, אני עושה הכול כדי לנצח.

תוך שלוש דקות אני שובר ליריב שלי את הרגל ומשאיר אותו לדמם על הרצפה כשהמדריך מכריז עליי כמנצח. אני מחייך, מרגיש את הדם החם נוטף בין אצבעותיי ומרטיב את גופי. נהניתי לגרום לו לדמם אבל לא באמת רציתי לשבור לו את הרגל. עשיתי את זה רק בגלל שבפעם האחרונה שאבא הגיע לצפות בי משתתף בדו-קרב, הוא רתח מזעם לראות איך אני פוצע את היריב שלי מבלי לגרום לו נזק ממשי, ואחרי שהחזיר אותי הביתה הוא החטיף לי מכות רצח ואיים שאם בפעם הבאה לא אשבור ליריב חלק כלשהו בגוף, הוא ישבור לי את עמוד השדרה, אז כעת ביצעתי את מה שדרש.