שליטה. פיתוי. כניעה.

פרק 8

מוריאל

אני שומע קול קריאה, ממצמץ ופוקח את עיניי. צווארי תפוס כשאני מרים את ראשי, נאנקתי וסובבתי את הראש מצד לצד בניסיון לשחרר את השרירים התפוסים.

״לא רציתי להעיר אותך... סליחה״

מצאתי את עצמי בתנוחה שבה כנראה נרדמתי. ידי שלוחה למעלה על הספה ואני ישבתי על הרצפה. עכשיו כשאני שם לב הזרוע שלי יותר תפוסה מהצוואר, בוודאי שמתי את הראש עלייה.
הרמתי את עיניי ופגשתי את ראשית, כאילו באה לברוח ״קמת?״

״כן...״

״רק נמנמתי״ פיהקתי ארוכות והיא צוחקת ״באמת, אני בכלל לא עייף״ הוספתי.

היא מהנהנת וקמה ״אוקיי. אתה יכול בכל זאת להמשיך לישון, אם הכורסה שלי תאחסן את כל הגובה שלך״

״הגובה שלי העסיק אותך?״

״לא כל כך...״ לוחשת ונעלמת לחדר אי שם ״תרצה קפה?״

אני מציץ לשעון שעל פרק ידי ״דיי מאוחר...״ מלמלתי וקמתי להתיישב על הכורסה.

״טוב, אני לוקחת אחד וממשיכה לעבוד קצת״

העפתי מבט לעבר שולחן העבודה שלה ״את הולכת לתפור?״

״לצייר״ חוזרת עם כוסות קפה ״למקרה ותתחרט״ מגישה לי אחד וניגשת לכיסא שחור עם הגב  המקושת.

״אפשר לראות?״

היא לוקחת חוברת ופותחת בעמוד אקראי ״אם זה באמת מעניין אותך״ דוחפת אותו קלות הרחק ממנה בהזמנה.
אני קם וגורר כיסא מולה ומתיישב ״פשוט תסתכל, אני לא צריכה לשמוע דעות״ מבקשת ולוקחת חוברת אחרת וממשיכה היכן שהפסיקה לאחרונה ככל הנראה.

אצלי הופיעו 2 איורים, אישה אחת עם ידיים שלובות קדימה כמו לפני קידה, שיערה אסוף גבוה בתסרוקת עגולה וכתר של אבנים צבעוניות מקשת את ראשה.
השמלה בצבע אמרלד מהפנט, עם שרוולים תפוחים שמתהדק בפרק היד בכפתור גדול, צווארון מרובע, צמודה במותניים ונגמרת מתחת לברך, לרגלי הדוגמנית נעליים זהובות בדומה לעגילים ולשרשרת צ׳וקר.
האישה השנייה הייתה עם גבה אליי, ״וואו״ השתנקתי למראה המחשוף הארוך והלא צפוי. הוא נמשך בקו הריבוע של המחשוף מקדימה והלך ונהפך למשולש בשיפולי הגב התחתון, הצ׳וקר דמוי קשירה מאחור נפל עד לנקודה סמויה אי שם בפתח הצר של הגב למטה.
זה היה מהפנט בעליל.

עברתי דף, סקרן מאוד.
הפעם זו הייתה שמלת ערב שחורה שנדמה שהיא מעור, צווארון העור בולט ושחור, השרוולים מרשת שקופה ומחובר לה מין מחוך במותניים שחובק גם את החזה ולמטה נשפך לחצאית טול/רשת שקופה לגמרי.
האחור לא שונה בהרבה, המחוך מהודק עם שרוכים רבים.

השמלה הבאה גרמה למוחי להתפוצץ.
היא הייתה עשויה מבד זהב, כתפיות דקות כמו האוויר והחזה אסוף בבד משולש עם פייטים בזהב שהלכו והתכהו כלפי מטה, חצאית השמלה הייתה צמודה ונגמרה במלמלה.