פרק 14

1.3K 41 1
                                    




מוריאל

"וקרה לך שכלה בכתה לך שלא מהתרגשות?"

ראשית יושבת מולי על הכורסה, תפסתי אותה לפני חצי שעה אחרי מקלחת בחלוק האפור. התאפקתי לא להתנפל עליה בנשיקות כי לא רציתי שתחשוב שאכפת לי רק ממגע פיזי אז הסתפקתי בשלום קולי ובליטוף פניה ששלח זרמים חזקים אל ליבי.

היא נראית נינוחה בפניי, יושבת אסופה ומוקפדת. את השיער שלה אני יודע שלא חפפה יחד כי הוא יבש ומלא ברק, מפוזר על גבה ללא לחות שמעידה על שטיפה. "כן. הייתה אחת ש..." היא מביטה בי ארוכות ואני מבחין בהתלבטות שלה אם לספר לי או לא ובסוף מושכת כתף וממשיכה "הם התארסו כי נכנסה להיריון וכשבאה למדוד את שמלת הכלה שלה החלה לבכות ולספר לי שלא בטוח שהוא אהבת חייה, היא כן אהבה אותו אבל הייתה בספק שגם הוא"

"ומה קרה בסוף?"

"אמרתי לה שאם יש לה ספק קטן שבקטנים שלא תתחתן. החיים שלה תלויים בטקס הקצר הזה, ואם נדמה לה שלא תהיה מאושרת למה שתתחתן?"

הבטתי בה בהערכה, אהבתי שהיה אכפת לה מאנשים גם אם לאנשים לא היה אכפת ממנה בעבר שלה. "ולא נתת לה דוגמה אישית?"

היא מנערת את ראשה בשלילה "לא. אמרתי לך, אתה הראשון שסיפרתי לו... אני לא חייבת לייעץ לאנשים רק מניסיון"

הנהנתי בהסכמה, "נכון. אבל לרוב כשזה בא מניסיון המסר חזק יותר"

"היא בכל מקרה הקשיבה" פוטרת.

"החתונה התבטלה?"

"היא דיברה איתו" מתקנת אותי "עשתה איתו שיחה גלויה על כל המחשבות שלה והתלבטויות, הוא הבהיר לה שאכפת לו ממנה ומהתינוק. אני חושבת שלפני כן לא היה לו כאלה מחשבות רציניות לגביה אך התפנית הקטנה שינתה הכל והם למדו להכיר מחדש"

נשכתי את שפתי ושפשפשתי אותה באצבע "אז זאת למשל דוגמה חזקה מאוד להזדמנות שנייה בחיים. לא חייב לפסול הכל מראש על סמך ניסיון אחר שחווינו, אנחנו יכולים לקבל חיים משופרים יותר, חיים נוחים וטובים יותר אם נרצה" דיברתי ברבים אבל אני יודע שהיא הבינה שזה רק כדי לא להגיד לה ישירות.

"זה אולי סוף טוב אבל, הייתה לי עוד לקוחה שבאה למדידות אצלי ו... ללא ספק חטפה מהארוס שלה. אולי לא ראיתי צלקות אך כשסידרתי סביבה את השמלה והכל היא תמיד נרתעה במיוחד כשהייתי מאחורה ולא היה לה מושג מה אני עושה. לאישה הזאת אני כמעט נתתי דוגמה אישית כי ידעתי ממה נבעו הפחדים שלה"

"מה עשית איתה?"

היא מושכת כתף, "היא לא ממש דיברה. גם כשניסיתי להכיר אותה, ענתה רק בקצרה ומה שנחוץ ויצאה"

"וזהו? היא התחתנה?"

"אני מקווה שלא. במדידה הסופית שלה היא ניסתה לדבר כשחקרתי אותה על פרק ידה החבושה. היא הבינה שידעתי מה עובר עליה ורק בכתה בשקט"

שליטה. פיתוי. כניעה.Where stories live. Discover now