שליטה. פיתוי. כניעה.

פרק 31

מוריאל

הדבר הראשון שעשיתי הוא לנשק את ראשית ברכות ולחייך אליה למרות שהיינו מחוץ לדלת של ההורים שלי.
ליטפתי את גופה ואת זרועה החשופה כי לבסוף היא בחרה בשמלה בעלת שרוולים קצרים ומחשוף וי עדין.

״אם לא נוח לך פשוט תגידי״ הערתי וצלצלתי בפעמון.

אם ראשית הייתה מופתעת כשהביטה בבית מבחוץ אז עכשיו עיניה לוטשות כל פרט כשאנחנו נכנסים פנימה.
אמא ממהרת אלינו במהירות על העקבים שלה ואני פוער פה בתדהמה בלבוש שבחרה, מספיק בתדהמה שאיני מודע לזמן שמחבקת ומנשקת אותי.

היא עוברת לראשית ומחזיקה כל יד שלה ״נעים לפגוש אותך שוב, חיכיתי לכם משש בבוקר נדמה לי״ מצחקקת בטירוף.

אני תולש אותה מראשית ולוקח אותה הצידה, ״אמא״ קראתי השיניים חשוקות ולחצתי על אפי ״בבקשה. אלוהים״ נהמתי עוד יותר כשחייכה אליי כמו כלבלב ״בבקשה תגידי לי שלא שתית״

״רק 3 שטים״ מבטלת בידה ״וזה כבר עבר לי״ מרגיעה והודפת אותי ״ראשית, בואי אל תעמדי שם סתם ככה. תעלה את התיקים לחדר״ מכה בכתפי ואני ממש חושש להשאיר אותה לבד בחברתה.

״איפה אבא?״

״הוא בא תכף״

אני עוקב אחריהן בעיניי כשהיא לוקחת אותה למטבח ומגישה לה כוס מים, ״הוא נהג בזהירות?״

ראשית מהנהנת ״כן. מה שלומך?״

״ברוך השם"

"את צריכה עזרה בבישולים או משהו?״

״מה פתאום, באמת קמתי מוקדם״ מחייכת אליה ״כבר הכנתי הכל״

אני בוחן שוב את השמלה שבחרה לשים, אני יודע שלאימא שלי יש טעם צעיר ואופנתי אבל אלוהים, היא לא יכלה להתלבש היום כמו אמא רגילה?!
השמלה שלה עם כתפיה דקה כל כך, סטן ורק משולשים מכסים את החזה שלה וזה לא מספיק!!!
היא לפחות באורך הברך אבל עם פתח שערורייתי.
איפה אבא לעזאזל?!

״היי, מור. הגעתם!״

פאק.

גרפתי את שיערי לאחור ולקחתי נשימות עמוקות לפני שהסתובבתי להתמודד עם עוד הורה ששוכנע על ידי הצמד חמד שלו לדפוק שטים. זה לא אמיתי.

״היי, אבא״ פגשתי את האגרוף שלו וחיבקתי אותו.

״איפה היא?״

״לא יכולתם להתאפק הא?״ הערתי ״ומי הלביש אותך בחליפה ככה? כאילו אתה במסיבת חוף״

הוא שם חליפה בצבע תכלת בהיר והחולצה הלבנה שלו פתוחה ״אמא שלך רצתה שנהיה לבושים בהתאם״

״לא יכולתם לדאוג קודם להתנהג בהתאם?״

״מור, אל תדאג. אנחנו בסדר גמור!״ טופח על שכמי.