שליטה. פיתוי. כניעה.

פרק 34

מוריאל

את הבוקר הראשון שלה איתי אחרי מעשה אהבים, אם אפשר לקרוא לזה ככה גם אחרי ההמשך הגס יותר, רציתי להעיר אותה בגילוי אהבה ובנשיקות. אלפי נשיקות.

סוף סוף היא מתעוררת וידה מוצאת את ראשי כששפתי על בטנה, ״כבר בוקר?״

״תנחשי״

״הניחושים שלי מובלים חצי שעה אחרי שהתעלפתי״

צחקתי והמשכתי לנשק אותה ״כבר בוקר, ולא התעלפת. האישה שלי לא מתעלפת״

״כן, שמענו אתמול״

״אני רציני, ברגע שאת מתעלפת אחרי סקס איתי אין חברים!״

עיניה המדהימות נפקחות סוף סוף, מבודחות וישנוניות מעט ״לא שמעתי טוב״

לעת עתה עצרתי את הפשיטה דרומה ועליתי אליה, סוגר עליה בזרועותיי ״אמרתי שברגע ש-״

״לא הייתי ממליצה לך להמשיך בכיוון״ מנענעת בראשה.

״מותר לי לנשק אותך לבוקר טוב?״

החיוך שלה מתרחב ״זה לא מה שעשית עד עכשיו?״

המהמתי בחיוך משלי, הייתי מאוהב בה כל כך שידעתי שמצבי אבוד ולא הזיז לי. ככה רציתי לחיות כל יום מעתה ואילך, לצידה, מרגיש מאוהב. ״לא היית אמורה לגלות״ אמרתי.

״נתפסת על חם״

״יש תוכניות שמשתבשות, ובכן?״ בהיתי בה בבקשה ״את תתני לי לחכות די הרבה זמן?״

ראשית מושכת בכתפה ״קצת. תן לי לצחצח שיניים קודם״

הנחתי שזה מה שיקרה. הפתעתי אותה בנשיקה חטופה על שפתיה והתגלגלתי מעליה ״אכין לנו ארוחת בוקר בזמן שתתנקי״

״אני יכולה גם לבשל״

הרמתי גבה לעברה, ״בייב, בואי תתקדמי קודם לשירותים ונמשיך משם״ לבשתי גופיה קיצית ״תני לי לדאוג לאוכל״

לפי ההבעה שלה אני מבין שבדרך מצפות לי כמה נזיפות על ה - ״זלזול״ שלי בה או על היכולות שלה אך כשמתיישבת כשידה מקפידה לשמור על הסדין סביבה היא נושכת שפתיים ונשכבת חזרה כמעט מיד ״למה אני שומנית?״

״עיסתי את השרירים שלך ברגליים קצת, בעיקר את הירכיים״

היא מעיפה בי מבט קצר ומבועת, הכאב מסתמן על כל תו בפניה ואני רוכן לעברה כדי שאוכל להסתכל עליה ״לסחוב אותך לשירותים?״

״לא....״ נאנחת בתסכול וקוברת את ראשה מתחת לכרית. תודה לאל שהיא לא מסתכלת עליי כי התאפקתי מצחוק. ליטפתי את גבה ״בייב, קומי. כבר 10 בבוקר, את צריכה לאכול״

״אני לא רוצה אפילו לנסות ללכת״ קולה מעוות מתחת לכרית.

״אני מבטיח שאחרי כמה צעדים ישתחרר לך מעט, עיסתי אותך ביסודיות״