שליטה. פיתוי. כניעה.

פרק 12

מוריאל

צעדנו יחד שעה ארוכה בטיילת, התמקמנו על הדשא זה מול זה ופטפטנו.
היה כייף לבלות בקרבתה, זה הרגיש לי נכון.
ולראות אותה נינוחה יותר נתן לי את האישור להחזיק את ידה בדרכנו לדירה שלי.

״את רעבה?״ אני שואל תוך כדי שפותח את הדלת.

״אולי נשנוש״

אנחנו נכנסים פנימה ומרוב שאני מהופנט ממנה ומהעובדה שהסכימה לבוא איתי לכאן איני שם לב למתרחש.
ראשית שצעדה לפניי משתנקת ומסתובבת אליי כשמכסה את עיניה ורק אז הקולות חודרים פנימה ומראה העירום על הספה שלי כמעט מעוור אותי.

״אוה, כן! חזק יותר!״

טרקתי את הדלת והגניחות פוסקות ״לעזאזל איתך!״ סיננתי לעבר ניב ״יש לכם 60 שניות להסתלק מפה, קחו את הספה אתכם!״ הובלתי את ראשית אחריי לחדרי וסגרתי אותה.

היא משחררת את החולצה שלי שבאגרופה ופוקחת את עיניה להסתכל עליי. ״אני מצטער, לא ידעתי שהוא יהיה כאן...״

״אממ... חשבתי אתה גר כאן לבד״ ממלמלת.

״נכון, מסתבר שניב שכפל את המפתח שלי בלי ששמתי לב. הוא לא היה אמור להיות כאן״ הסברתי וקיוויתי שלא הזדעזעה מהמראה.

היא מחבקת את עצמה ומתיישבת בקצה המיטה ״אממ.. אז..״ מגמגמת ומבטה נשבר מעיניי.

נשמע תקתוק בדלת ״היי אחי, לא ידעתי שתחזור מהר״

״פשוט תעוף מכאן!״ גערתי בי.

״ראשית מאמי, אני מצטער עם נבהלת. היה כייף לראות אותך״ מגחך ״ביי מוריאל״

פתחתי את הדלת לוודא שהוא הלך וחזרתי אליה ״בואי אכין לך משהו לאכול״ פניתי אליה.

״אין לי כל כך תאבון״

״לשתות?״

״יין?״

הנהנתי ״מיד. תרצי להישאר כאן?״ הצעתי.

״כן״

הבאתי כוסות יין ובקבוק לחדר, התיישבתי על הכורסה והגשתי לה כוס יין אדום ״זאת פעם ראשונה שלך שאת נתקלת בזוג ששוכב?״ התעניינתי.

״אהמ. תהילה אף פעם לא מביאה גברים לדירה ואם כן.. כנראה כשאני עובדת בסטודיו״ משיבה ולוגמת ארוכות מהיין ואני נבהל קצת בחשש.

״זה נורמלי. לפעמים זה דוחה אבל מדובר בסך הכל בדבר שכולם עושים..״

״מה התנוחה הזאת?״ היא שואלת מבלי להביט בי.

הופתעתי מכיוון השיחה שהזרימה משום שחשבתי שתעדיף לשנות נושא. ״אממ... קוראים לזה דוגי סטייל.. תנוחת הכלב. האישה על ארבע והגבר חודר מאחור״ מלמלתי, לא בטוח עד כמה להעמיק בפירוט ומחליט שזה מספיק.