פרק 41

929 36 3
                                    

ראשית

הוופל הבלגי נתקע בגרוני ואני מנסה לפלוט אותו החוצה בשיעולים כושלים, מוריאל שיושב מולי נותן לי את הזמן מבלי לעזור במצוקתי ורק מחליק לעברי את כוס השוקו החם.

"אתה מה?" שאלתי, בטח נראיתי פתטית עם הפרצוף המבוהל והאדום שלי מהמאמץ להשתעל.

"רוצה שתעברי לגור איתי" עונה ברכות.

קמתי וחיבקתי את עצמי, ההצעה של המפתח הייתה לי מוזרה והעברנו נושא אחרי שעקצתי אותו שלי זה לא בעיה כי כבר גרתי עם בנאדם אחר, אבל לו זה חדש. ומדובר באמת בדבר חדש עבורו, איך הוא הגיע למסקנה שהרצון שלו לגור איתי הוא מוצדק ונכון?
אנחנו גם ככה בריבים קטנים, לגור איתו יהיה יותר גרוע.. לא?

"על מה יש לך לחשוב כל כך הרבה? זה דיי מעליב"

"סליחה שאני לא קופצת על ההצעה" לעגתי והתיישבתי "זה נחמד מצדך אבל... איך... למה אתה רוצה שאגור איתך?"

גבתו מתרוממת "למה?" צוחק "כי בא לי לקום איתך כל בוקר ולישון איתך בלילות... רגשות ורצונות כאלה לא באים אליי כל הזמן, מאחר ואת חשובה לי מספיק בשביל לא לפקפק בהם אז החלטתי ללכת עם זה. את לא אוהבת אותי מספיק בשביל להגיד כן?"

גלגלתי עיניים וחבטתי קלות בכפתי על השולחן "אל תסובב את זה אליי ככה, זה ממש לא יפה!"

"אז?" מחייך.

"מוריאל, אתה מודע לצעדים שלך?" הרצנתי והסתכלתי הישר אל תוך עיניו "אני יכולה להתמודד עם הפחדים שלי כי בכל מקרה זה מה שאני עושה כל רגע איתך, אבל... אתה יודע מה זה דורש ממך?"

הוא מהנהן "בוודאי. אני צריך לאכול כפול, לחזק כוח סיבולת כי כל שנייה תעברי מולי בחלוק שינה או מגבת" נאנח בדרמתיות "ולקחת מניב את המפתח כי אין מצב שהוא ימצא אותך ככה ויחיה"

צחקקתי על הקלילות שבה אמר את הדברים, שחלקם נאמרו סתם להתגרות בי. "תחשוב-"

"לא" קוטע את דבריי "חשבתי על זה מספיק. אני רוצה שתגורי איתי בזה הרגע אם זה בסדר מצדך, וחוץ מזה" מושך בכתפו ומחייך "הסידור יהיה לך טוב עם האיומים של בעלך. הוא לא יכול לבוא לפה מבלי לחטוף"

הצחוק מפניי נעלם לאט, "אתה... זאת הסיבה?"

"היא יכולה להיות באחת מהסיבות שבחרתי להציע לך, אבל היא לא העיקרית ראשית. פשוט תגידי כן"

"רק אם אתה שלם עם ההחלטה"

"שלם כמו שצריך, בייב" הכינוי שב אליי בפעם השנייה בחמימות כזאת שאני אוהבת. מאז שהתקשרתי אליו בצהריים אחרי שחזרתי הוא נמנע מלכנות אותי בכינוי המועדף עליי מה שהבהיר לי עד כמה מסויג היה.
אני לא מאשימה אותו, יש לו סיבות מוצדקות גם לא לדבר איתי שבוע.

שחררתי אויר והנהנתי, "אוקיי. ננסה את זה בשבילך, ברגע שזה מפריע לשגרה שלך אני חוזרת לבנות" הבהרתי.

שליטה. פיתוי. כניעה.Nơi câu chuyện tồn tại. Hãy khám phá bây giờ