שליטה. פיתוי. כניעה.

פרק 16

ראשית

עוד הרגשתי מבולבלת בערב. עבר יום שלם כמעט מאז הבוקר עם מוריאל אך הפחד לא חלף, ואיתו גם המחשבות החוזרות אם בחרתי נכון בלתת לו להיכנס לחיים שלי- ולהמשיך להיום שם עכשיו.

כשתהילה יוצאת מהמקלחת שלה מסודרת ורעננה אני כמעט מקנאה בה, היא נראית אחת שהדאגה האחרונה שלה היא מה ללבוש מחר לגן. ״מקלחת?״ מציעה לי.

״התקלחתי בבוקר״ מלמלתי.

היא בוחנת אותי ארוכות לפני שפונה למטבח ״מה בא לך לשתות תוך כדי השיחה?״

״אולי יין״

2 כוסות בידה ובקבוק בשנייה, אני עוזרת לה למזוג ומחזיקה את הכוסות ״אם... יש לבנאדם את היכולת לחקור על רקע של אחרים, מה זה אומר עליו?״ שאלתי, גם ככה ידעתי שהיא רוצה ׳לדבר׳ עכשיו כמו שאמרה לי בבוקר.

״או שהוא עבריין מתוקה שלי או איש חוק״ משיבה ולוטשת בי מבט תוך כדי שפותחת קופסת עוגיות שוקולד צ'יפס.

נשכתי את שפתי, ״עבריין?״ תמהתי. ידעתי שזה רע אך לא ממש עד כמה רע.

״אדם שעובר על החוק, תלוי באיזה מובן אבל לרוב זה לא מתפרש יפה. מעורב בזה כוחנות, שוד אולי, גביית כספים, רצח, זה עולם אחר לגמרי... למה את שואלת?״

״מוריאל רצה לדעת את השם המלא של שרוליק כדי לחפש עליו.... הוא התנהג קצת מפחיד היום״

היא מעקמת את אפה, ״לא. אין סיכוי שהדבר המתוק הזה עבריין״ מוחה כנראה מחשבה שעברה בה.

״הוא לא היה כזה אף פעם, הוא התחזק לפני שנה פחות או יותר״ הערתי.

היא מהנהנת ובולעת את העוגייה שבפיה, ״כן, שמעתי. אבל.. הוא לא מתנהג כמו אחד שמשויך להם...״ מושכת כתף.

״איך מתנהג מישהו כזה?״

״מרגיש מעל כולם, שולח מבטים מאימים כשלא מוצא חן בעיניו דבר מה, מאיים...״

ניסיתי לחשוב על כל מיני מקרים איתו שדמו לתיאורים שלה ״היום הוא התנהג ככה כמעט. הגוף שלו גדל בכמה מידות וקיבלתי ממנו אנרגיה לוחמנית, פחדתי ממנו״

היא מקשיבה בתשומת לב ונאנחת, ״לא יודעת. זה לא מסתדר לי״ עדיין בשלה ״אולי הוא בלש או משהו כזה?״

״האמת, הוא לא נראה אחד שעובד, אז אולי מתאים לו תפקיד כזה״ הערתי.

״חוץ ממנו, איך את?״ מתחקרת, ישר ולעניין.

לקחתי עוגייה לעצמי ואכלתי ממנה, ״בסדר, פשוט... לראות אותו ממש מוטט לי את החומות של המציאות״ הסברתי לה ״אתמול... לא ראיתי כלום ולא שמעתי דבר, אני זוכרת אותכם במעורפל מרוב ההלם והפחד״

״למה את לא מוציאה לו צו הרחקה?״

״על מה בדיוק? הוא לא עשה לי שום דבר״