Tutoring the star athlete (Hebrew)

פרק 8 | מה יש?

ניית׳ן

פאק.
הגעתי הביתה, וכל הנסיעה לא הפסקתי לחשוב מה לעזאזל קרה.
כשהגענו לרחוב שלה, אני יכולתי להישבע שמשהו באווירה השתנה.
מה אני עושה?
יש לי חברה, בשם אלוהים.
כלומר, טכנית.
אבל עדיין.
היא הרגישה את זה גם, נכון?
אני הוזה?
מה בדיוק חשבתי לעצמי כשהצעתי להסיע אותה?
אני תוהה אם היא שמה לב לזה שהסתכלתי לה בעיניים הכחולות והעמוקות שלה.
היא יכולה להטביע אנשים איתן.
אני תוהה אם היא שמה לב גם לרגע הקטן הזה שבו הורדתי את מבטי לשפתיים שלה.
שיט.
הכרחתי לעצמי להפסיק לחשוב על זה, כי יש לי פאקינג חברה.
זה לא מתאים.
דיי.
הלכתי לישון מוקדם באותו הערב.

── ⋆⋅☆⋅⋆ ──

קמתי בבוקר לעשר שיחות לא נענות, כולן מאווה.
פאק, יכול להיות שקבעתי איתה?
אני לא זוכר כלום.
השיחה האחת עשרה נכנסה, ועניתי לטלפון הפעם.
״מה יש?״ שאלתי, בקול צרוד ועמוק של בוקר.
״מה יש? מה יש, ניית׳ן????״ היא התחילה לצעוק לטלפון, והייתי צריך להרחיק את הטלפון שלי מהאוזן כדי לא להתחרש.
״מה קרה אווה? את מדאיגה אותי.״
לא יכול להיות שקבעתי איתה להיפגש, הייתי זוכר.
אז למה היא נשמעת כועסת?
״אתה מוכן להסביר לי מה בדיוק אליסון גריי עשתה במכונית שלך בפאקינג אחת עשרה בלילה????״
היא נשמעה רותחת.
שיט.
״את מרגלת אחריי?״ שאלתי.
״למה אתה משנה נושא, ניית׳ן? אתה מסתיר משהו?״
אלוהים, תן לי כוח.
בטח אחת החברות שלה ריגלה אחריי.
״קבענו להיפגש בקליירז׳ כדי לדבר והיא עובדת שם, וכשסיימנו לא היו אוטובוסים אז נתתי לה טרמפ. זה הכל. אין סיבה להתקשר אליי כל כך הרבה פעמים בגלל זה.״ אמרתי לה.
״על מה דיברתם? הזונה הזאת יודעת שיש לך חברה? ממתי אתם ידידים בכלל?״ היא עדיין רתחה.
״היא מעבירה לי שיעורים פרטיים בהיסטוריה, כבר שבוע. אם היית אשכרה מתעניינת בחיים שלי, היית יודעת. אני לא ממשיך לדבר איתך בנושא, אני צריך להתארגן לבית ספר. נתראה.״ הייתי רגוע מאוד כשאמרתי את זה, וניתקתי לה שנייה אחרי.
עד מתי אני אצטרך לעשות את זה?

── ⋆⋅☆⋅⋆ ──

״אנחנו עוד לא סיימנו את השיחה הזאת, ניית׳ן!״ אווה עשתה סצנה מול כל בית הספר בהפסקת צהריים.
״מבחינתי כן,״ אמרתי לה, בטון רגוע ושקול.
״ותפסיקי לצעוק, את מגזימה.״
היא התעצבנה עוד יותר אחרי שאמרתי את זה.
״לא, אני לא אפסיק לצעוק ניית׳ן! אני צריכה לגלות דרך יסמין שחבר שלי מבלה את זמנו הפנוי עם איזו כלבה שרלילה מאשר עם חברה שלו?!״ היא אמרה בכעס.
ידעתי שזאת אחת החברות שלה, היא מתעלמת לגמרי מהעובדה שהיא שלחה את חברה שלה לרגל אחריי.
אני לא מאמין.
״היא מעבירה לי שיעורים פרטיים, בשם אלוהים! תפסיקי להתנהג כמו כלבה קנאית, אווה.
את החברה שלי, לא היא. ״ אמרתי, כבר לא כל כך רגוע.
״ובתור החברה שלי, את לא אמורה לשלוח את חברה שלך לרגל אחריי, זה לא עובד ככה. אולי עשיתי טעות כשחזרתי אלייך.״ הוספתי, מודע לכך שאני אכזרי, אבל רק ככה אווה מסוגלת להקשיב, כשאני מאיים בפרידה.
גם היא משחקת את עצמה, לא אכפת לה ממני.
היא אוהבת את ניית׳ן ווטרס שחקן הכדורגל הכי מוצלח ופופולרי בליגה, מלך שכבת יא, טחון, עם אלפי פרוטקציות. היא ממש לא אוהבת את ניית׳ן ווטרס.
אני די בטוח שהיא איתי כרגע רק כי היא רוצה שנחזיק עד הנשף ונוכרז בתור ״מלך ומלכת הנשף״.
״ניית׳ן, אתה יודע שאמרתי את הכל מתוך כעס, אני לא באמת מתכוונת לזה, וגם אתה. אני אוהבת אותך ואני מצטערת שהטלתי ספק באמון שלך. אתה סולח לי?״ היא התקרבה אליי בפרצוף תמים.
פאקינג מניפולטיבית.
״אני סולח לך, אבל בבקשה אל תשלחי את חברות שלך לרגל אחריי. ״ אמרתי.
״צודק, אני מצטערת ממש. פשוט... אתה יודע שאני פרנואידית ורכושנית בכל מה שנוגע אלייך...״
היא התקרבה אליי, והצמידה את השפתיים שלה לשלי.
נישקתי אותה בחזרה.
כשהתנתקנו, אמרתי לה, ״ואין לך מה לדאוג לגבי אליסון, תאמיני לי. אני מדבר איתה רק כי היא עוזרת לי בהיסטוריה. היא שום דבר יותר מזה.״
אווה חייכה כשאמרתי את זה, והלכה לשבת עם חברות שלה.
״וואו, צרות בגן עדן, מה?״ קול מוכר קרא מאחוריי.
הסתובבתי וראיתי את אליסון עומדת, עם התיק שלה על גביה.
אני מקווה מאוד שהיא לא שמעה את כל השיחה שלנו.

-
הייייי🤍
פרק חדשששש, מה חשבתם?
פרק הבא כבר מוכן ויעלה בקרוב גם!!
בואו ננסה להגיע ל5 דירוגים לפרק הזה 3>