Tutoring the star athlete (Hebrew)

פרק 10 | לילה טוב

ניית׳ן

״38! 38 בהיסטוריה! לא אכפת לך מהעתיד שלך? כדי להתקבל לליגה אתה חייב עובר בכל המקצועות!״ אבא שלי צרח עליי.
״אתה נגעת לי בדברים?!״
אני זוכר בוודאות שהחבאתי את המבחן הזה עמוק במגירה בחדר שלי.
איך לעזאזל הוא מצא את זה?
״אל תשנה נושא, ילד.״
״אני האבא פה,״ הוא הוסיף, וצעק ״אני לא מאמין שאני שומע על זה רק עכשיו!״
הוא חשב שאני אספר לו? שאני ארצה לחטוף צעקות כמו שקורה עכשיו?
אני לא עד כדי כך מזוכיסט.
״הייתה לי מעידה,״ הייתי כל כך עצבני, ועוד איחרתי לאליסון. ״אתה לא צריך להטיף לי מוסר! אני מודע לכך שפישלתי ואני עובד על זה.״
״אתה תהרוס לעצמך קריירה שלמה בכדורגל רק כי אתה מתעצל ללמוד. לא מתאים לי בכלל שתהרוס את כל הקריירה שבניתי.״
בניתי.
לא אני, הוא בנה.
הוא לא שם לב לטעות שלו, והייתי כל כך עצבני באותו רגע, אז התחצפתי אליו.
״אתה מתכוון, הקריירה שאני בניתי, לא אתה. אני זה שהולך לאימונים מראשון עד חמישי, לא אתה. אני זה שקורע את התחת, לא אתה, אבא.
״אני אחזור לעצמי, השגתי מישהי שמעבירה לי שיעורים פרטיים, אז בבקשה תפסיק להציק לי כבר. אני ילד מספיק גדול כדי לטפל בבעיות שלי בעצמי!״ הייתי רותח.
״אתה לא תתחצף אליי, ילד!״ הוא קרא מאחורי גבי, הייתי כבר כמעט בדלת.
״אני לא פאקינג ילד! אני בן 17! ואני יוצא עכשיו.״
״לא סיימנו את השיחה, ניית׳ן.״ שמעתי אותו קורא מאחוריי, אבל כבר יצאתי מהבית.
למזלי.
לא יכולתי להישאר שם עוד דקה.