Tutoring the star athlete (Hebrew)

פרק 9 | לא אאחר

אליסון

״היא שום דבר יותר מזה.״
שמעתי את המשפט הזה כל כך הרבה פעמים בחיים שלי, שכבר אין לי כוח יותר.
ניית׳ן צודק, אני רק מעבירה לו שיעורים פרטיים.
אני ממש לא ידידה שלו, אז למה זה כל כך מפריע לי?
לעזאזל.
״שמעת את כל זה?״ ניית׳ן שאל אותי, כשעמדנו אחד מול השנייה בקפיטריה בהפסקת צהריים.
״אממ, כל הבית ספר שמע את חברה שלך צועקת כאילו הרגו לה את הכלב, אבל לא שמעתי את כל השיחה, ״ שיקרתי.
״הנחתי שאתם רבים פשוט.״ הסברתי לו, שלא יחשוב שצותתתי לשיחה שלהם, אפילו שזה לגמרי מה שעשיתי.
הייתי סקרנית, מודה באשמה.
״אהה אוקיי,״ הוא הנהן ואמר, ״אז מה קורה, גריי? מה את צריכה?״
גריי?
ממתי עברנו ללקרוא אחד לשנייה בשם משפחה?
״רציתי לדעת מתי אתה רוצה לקבוע שיעור, כי מחר אני לא יכולה.״
״היום זה טוב?״ הוא שאל.
״כן, מתי אתה מסיים אימון?״
״18:30,״
״אז להיות אצלך בשבע?״
״האמת שהיום אי אפשר אצלי. אנחנו משפצים את חדר העבודה של אבא שלי, אז יהיו קדיחות גם לא ממך.״ הוא קרץ לי, וגיחך.
״ניית׳ן ווטרס הוא גם סטנדאפיסט? וואו.״ אמרתי, בטון רגיל ולא מתלהב, כי אני לא מוכנה לתת לו את ההנאה של לראות אותי צוחקת ממשהו שהוא אמר.
״ראית מה זה? אולי במקום שאת תלמדי אותי היסטוריה, אני אלמד אותך סטנד-אפ.״ הוא היה בטוח בעצמו כל כך, זה עיצבן אותי.
״לא יזיק לך להעלות חיוך על הפנים מדי פעם, גריי.״ הוא הוסיף.
החצוף הזה.
״אל תתנהג כאילו אתה מכיר אותי, ניית׳ן.״ אמרתי לו, רציתי להעיף את החיוך הזה שלו מהפנים.
לא הצלחתי.
הוא רק המשיך לחייך.
״19:00 בספרייה. אני יודעת שיש לך נטייה לאחר, זה לא מתאים לי, אז אל תאחר.״ עקצתי אותו.
״זה קרה רק פעם אחת!״ הוא מחה, ואז הוסיף ״אבל לא אאחר. נתראה, גריי.״ וחזר לשולחן של חברים שלו.

── ⋆⋅☆⋅⋆ ──

״לא אאחר״ בתחת שלי.
השעה 19:15.
כתבתי לו הודעה אחת, ולא קיבלתי תשובה עדיין.
עד 19:20 אני מחכה לו, לא יותר.
יכולתי להיות בבית ולסיים כבר את הפרוייקט שנתנו לי בביולוגיה, אבל הנה אני כאן.
מחכה לניית׳ן ווטרס, בכבודו ובעצמו, שיועיל בטובו להגיע לספריית בית ספר.
אני כל כך עומדת לנזוף בו כשהוא יגיע.
אם הוא בכלל מתכוון להגיע.
ב19:17, ראיתי גבר גבוה שנכנס לספרייה.
למזלי, זה היה ניית׳ן.
״שיקרת, ניית׳ן. איחרת.״ אמרתי לו, לא מסתירה את הכעס שלי.
״אני מצטער אליסון, אני יודע שאיחרתי ובזבזתי לך את הזמן היקר שלך. לא עשיתי את זה בכוונה, היו לי בעיות בבית. בבקשה אל תטיפי לי מוסר עכשיו, אני באמת לא במצב רוח. בואי נתחיל ללמוד פשוט.״ הוא אמר, יכולתי לשמוע את העייפות בקולו.
וגם את הכנות שבקולו, הוא אמר את האמת.
כעסתי, כמובן שכעסתי.
הוא אמר לי שהוא לא יאחר, והוא עשה זאת בכל מקרה.
אני שונאת אנשים שלא עומדים במילה שלהם.
אבל אני לא אטיף לו מוסר היום כי אני לא יודעת מה עבר עליו.
״אתה... רוצה לדבר על זה אולי?״ שאלתי אותו ברוגע, כי מה עוד יכולתי לעשות?
״לא, באתי לכאן כדי ללמוד היסטוריה. לא באתי בשביל לדבר איתך על הבעיות שלי.״ הוא נשמע כועס ששאלתי אותו את זה בכלל.
וואו.
״צודק, תשכח ששאלתי בכלל. כדאי שנתחיל ללמוד.״ אמרתי לו, כבר לא כל כך רגועה.
רק ניסיתי לעזור, לא הבנתי למה הוא תקף אותי ככה.
אני מצטערת שבאמת שהתעניינתי בו לשנייה, אבל שכחתי שאני ״שום דבר יותר מזה״.

── ⋆⋅☆⋅⋆ ──

למרות ההתפרצות של ניית׳ן עליי בתחילת השיעור שלנו, השיעור הלך טוב.
הרגשתי שהוא באמת משקיע ומנסה להתרכז.
״איך את חוזרת הביתה?״ ניית׳ן שאל אותי בזמן שיצאנו מהספרייה.
״אני אקח אוטובוס נראה לי,״ עניתי לו.
״את רוצה טרמפ הביתה? אני הולך לאווה אחר כך והיא גרה בשכונה שלך, אז זאת לא בעיה.״
תגידי לא.
תגידי לא.
את לא יכולה לעלות לאוטו שלו שוב.
תגידי לא.
״אני אשמח, רק כי אתה כבר בדרך.״
טיפשה.
״יופי. לא מומלץ לעלות על אוטובוסים בשעה כזאת, אליסון.״
״למה בכלל אין לך רישיון?״ ניית׳ן הוסיף.
״אני חוסכת כסף לשיעורי נהיגה כרגע. עדיין אין לי מספיק, אז אין לי ברירה אלא לחיות על אוטובוסים. זה לא כזה ביג דיל מבחינתי.״ אמרתי, בכנות.
אני מתערבת שניית׳ן ווטרס לא עלה על אוטובוס בחייו.
במהלך הנסיעה, שתקנו והקשבנו למוזיקה שהתנגנה מהרדיו.
עד שהוא הפתיע אותי ואמר, ״אני מצטער שאיחרתי ושהתפרצתי עלייך אחר כך.״
חיכיתי שהוא ימשיך.
הוא לא.
״זה בסדר, פשוט... בבקשה אל תגיד מילים בלי לעמוד מאחוריהן.״ אמרתי, כשראיתי שהוא כנראה לא רצה לפרט.
״אני יודע, אני מצטער. הייתה לי מריבה עם אבא שלי והיא לא נגמרה טוב, בגלל זה איחרתי.״
שתקתי. לא ידעתי מה להגיד.
״בכל מקרה.. אני לא רוצה לדבר על זה. אבל השיעור היום הלך טוב, נכון? אני במצב טוב לדעתך?״
הוא שינה נושא, והבנתי אותו.
״תמשיך ככה, ואני מאמינה שיהיה טוב.״
ראיתי שהגענו לרחוב שלי, הסרתי את החגורה, ואמרתי, ״תודה על הטרמפ, ניית׳ן. נתראה מחר.״
״נתראה, גריי.״
גריי.
גריי זה אומר שהוא חזר לניית׳ן המציק והקבוע, ולא לפקעת עצבים שהוא היה בתחילת השיעור.
יכולתי להתרגל ל״גריי״.

-
פרק חדש!! מה חשבתם?❤️
אני יודעת שהוא לא וואו אבל מבטיחה שהפרקים הבאים יהיו שווים את זה !!
וגם מחר יעלו עוד 2 פרקים אז תשארו מעודכנים 3>
אם אהבתם אשמח שתפרגנו בדירוג !!