פרק 22 | חייב לעצור

1.7K 87 17
                                    

ניית׳ן

כשהגענו לחנייה של הבית שלי, יצאתי מהאוטו.
אני כל כך שמח שלא שתיתי הלילה ושיכולתי להחזיר אותה בבטחה.
אליסון עדיין ישנה ואני לא רוצה להעיר אותה.
״אליסון?״ קראתי בשמה, תוך כדי שאני מלטף את לחייה כדי שתתעורר.
מה שקיבלתי כתשובה היה מלמולים קטנים ושקטים.
אוקיי.
אני אצליח להרים אותה, נכון?
אני אנסה.
שחררתי אותה בעדינות מחגורת הבטיחות, והרמתי אותה.
בזרועותיי היא קלה כמו נוצה.
בשלב הזה היא כבר פתחה את עינייה מעט.
״ניית׳ן..?״ היא שאלה, בקול עדין ומתוק כל כך.
״כן?״
״אני בבית שלך?״
״כן.״
הוצאתי את המפתח מכיסי, ופתחתי את דלת הכניסה.
אבא שלי מחוץ לעיר, אז אני לבד בבית.
למזלי, סוף סוף סיימו לשפץ את חדר העבודה של אבא שלי, ככה שיש שקט.
נכנסתי למטבח, והושבתי את אליסון על אחד מהכיסאות.
הוצאתי כוס מהארון ומזגתי לה מים.
היא עשתה לי פרצוף.
היא נראית חצי ישנה.
״אל תעשי לי פרצוף, אליסון. את תודי לי בבוקר.״
היא בהתה במים, ולא שתתה.
״תשתי כבר,״ אמרתי. ״זה יקל על ההנגאובר.״
היא שתתה וסיימה את המים, אז מזגתי לה עוד.
הכרחתי אותה לשתות את הכל.
״את מסוגלת לעלות במדרגות עכשיו?״ שאלתי.
״אני חושבת....״
היא קמה מהכיסא והייתי צריך לייצב אותה כדי שלא תאבד שיווי משקל.
בלי לשאול, פשוט הרמתי אותה.
היא עדיין לא מסוגלת ללכת נורמלי, בטח לא כשהיא חצי ישנה.
פתחתי את דלת החדר שלי, והנחתי את אליסון על המיטה שלי.
יותר נכון, זרקתי אותה.
״וואו, יכולת להזהיר אותי לפני.״
התעלמתי ממנה, ואמרתי, ״קחי,״ תוך כדי שהוצאתי מהארון שלי חולצת נבחרת שכתוב עליה את השם שלי ואת המספר שלי בקבוצה, 6.
זה מה שמצאתי בארון, שתתמודד.
״כדי שתחליפי למשהו יותר...נוח?״ התבוננתי בשמלה הצמודה שהיא לבשה.
לא נראה לי אפשרי לישון בזה.
היא הסתכלה על החולצה לרגע, ואז, לפני שהספקתי להסתובב, היא הורידה את השמלה שלה.
היא נשארה עם חזייה ותחתונים.
״וואה- רגע- תני לי להסתובב
כדאי שאסתובב.
הפנתי אליה את גבי, ונתתי לה להתלבש.
״אף פעם לא ראית בת בחזייה, ניית׳ן?״
היא כל כך שיכורה.
וסקסית.
היא חייבת להפסיק.
״ראיתי.״ הקול שלי נשמע לחוץ יותר משרציתי.
אבל אף אחת לא את.
״אתה יכול להסתובב.״ אליסון הודיעה.
הסתובבתי בחזרה אליה, וראיתי אותה לבושה רק בחולצה עם השם שלי.
היא נראתה עליה כמו שמלה.
היא הייתה סקסית בטירוף כשהיא לבשה את החולצה שלי ככה.
דאמט, אני לא יכול לחשוב עליה ככה.
לא כשהיא שיכורה.
לא.
פאק.
איבדתי את המילים שלי לרגע, פשוט עמדתי ובהיתי בה.
לבסוף, הצלחתי להגיד, ״השירותים בדלת ממול, בארון מתחת לכיור יש מברשת שיניים שתוכלי להשתמש בה.״
״אוקיי.״ אליסון אמרה.
אני לא מאמין שהבאתי אותה לבית שלי.
והיא תישן במיטה שלי.
מה חשבתי לעצמי, לעזאזל?
אני דפוק.
אבל אני עדיין לא מתחרט. עדיין לא.
מי יודע מה היה קורה אם הייתי משאיר אותה לטפל בעצמה.
בינתיים, החלטתי להחליף בעצמי בגדים.
החלפתי לטרנינג אפור של נייק, בלי חולצה.
אני לא יכול לישון עם חולצה.
בדיוק כשבאתי לשים את הטרנינג, אליסון נכנסה.
הייתי עם בוקסר עדיין.
היא בהתה.
״אוהבת את מה שאת רואה, גריי?״ הקנטתי, תוך כדי ששמתי את הטרנינג.
היא התקרבה אליי, ונלחצתי.
מה היא עושה?
היינו כל כך קרובים, שוב פעם.
אני חייב.
חייב.
לעצור.
״אהמ-״ נחנקתי, ״אני הולך לשירותים, תכף אחזור. תיכנסי למיטה.״
יצאתי מהחדר, והלכתי לצחצח שיניים.
כשחזרתי, אליסון שכבה על המיטה שלי, אבל עדיין ערה.
מזל שהמיטה שלי בגודל קינג סייז, אז יש מקום על שנינו.
נכנסתי למיטה, והיא שאלה, ״אתה לא מתכוון להציע שתישן על הרצפה?״
״יש גבול לכמה ג׳נטלמן אני, גריי. זה מפריע לך?״
״לא... בכלל לא..״ היא אמרה, תוך כדי שהיא בוהה בחזה החשוף שלי.
כיביתי את מתג האור שליד המיטה שלי.
לפתע, היא הניחה יד על החזה שלי.
הסתכלתי על היד שלה, מנסה להבין מה הצעד הבא שלה.
היא השאירה את היד שלה.
פאק.
״אליסון...״ היא הצמידה אצבע לשפתיים שלי, כדי להשתיק אותי.
ואז... אלוהים. היא עלתה עליי.
״שששש, ניית׳ן.״ היא לחשה לי באוזן, ואז והצמידה את השפתיים שלה לשלי.
אליסון נישקה אותי.
אלוהים שיעזור לי.
וכמו הדפוק שאני, העמקתי את הנשיקה.
חפנתי את פניה בידי, וליטפתי את לחייה.
היא שיכורה, דפוק. אמרתי לעצמי, אבל לא הייתי מסוגל לעצור.
שיט.
באותו רגע כל כך רציתי להדליק את האור, לראות אותה.
לא רציתי, אבל התנתקתי מהנשיקה, ולחשתי, ״את שיכורה, אליסון. אנחנו לא יכולים..״
״שששש, זה בסדר..״ היא התקרבה לשוליי המכנסיים שלי, ולחשה כל כך קרוב לאוזני, ״אני רק עם תחתונים מתחת לחולצה...״
הו, פאק.
הזין שלי התעורר לחיים.
לא לא לא.
לא.
זה לא קורה.
היא הכניסה יד מתחת לטרנינג שלי, וידעתי שאני חייב לעצור אותה.
אני לא רוצה.
אני חייב.
לפני ששנינו נעשה דברים שנתחרט עליהם.
לקחתי את ידה בידי, ועצרתי אותה.
״אליסון, את עדיין שיכורה,״ לחשתי, ״בבקשה, בבקשה, לכי לישון.״
״אני לא רוצה....״
גם אני.
״אני יודע, אבל את לא חושבת ברור, ואני לא רוצה שנעשה שום דבר שתתחרטי עליו.״
״אוף...״ היא ירדה מעליי, ועכשיו שכבה לצידי.
כן, אוף.
״לילה טוב, גריי.״ הבטתי בעיניה.
״הממממ, לילה טוב, ניייייית׳ן.״ אליסון אמרה, ועצמה את עיניה.
היא נרדמה בשנייה.
איך נתתי לזה לקרות?
פאקינג התנשקנו.
כי היא שיכורה, נזכרתי.
הלכתי לישון עם ביצים כחולות.



-
פרק חדששששש !!
מה חשבתם? 🤍
אם אהבתם, אני אעריך רצח אם תדרגו 33>

Tutoring the star athlete (Hebrew)Where stories live. Discover now