Tutoring the star athlete (Hebrew)

פרק 23 | תמיד יש פעם ראשונה

אליסון

אני שומעת צלצול.
הוא מגיע מהצד השני של המיטה שאני נמצאת בה.
מה השעה?
איפה אני, לעזאזל?
אני לא טורחת לצאת מהשמיכה שאני קבורה בה.
״סליחה על זה.. שכחתי להגיד לך שקבעו לי אימון בוקר היום,״ קול מוכר אמר לידי.
אני מזהה את הקול הזה.
״ניית׳ן?״ שאלתי.
״כן?״ הוא ענה, עם קול בוקר צרוד ועמוק.
״מה אני עושה כ-״ לא המשכתי את המשפט, כי קלטתי שהיד שלי לא נמצאת לידי.
היא עוטפת את החזה של ניית׳ן.
החזה החשוף.
של ניית׳ן.
הו פאק.
לא שמתי לב כמה אנחנו קרובים, הקול שלו הרגיש כל כך רחוק.
בגלל ההנגאובר, מטומטמת.
מייד הורדתי את היד שלי, אבל מאוחר מדיי.
ניית׳ן כבר קלט.
שיט.
״מה אני עושה כאן?״ כחכחתי בגרוני.
״היית שיכורה מהתחת אתמול, התעלפת והקאת, וכשהחזרתי אותך הביתה נרדמת באוטו שלי אז כבר לקחתי אותך לבית שלי.״
שיט.
״אה, מה השעה?״
״חמש וחצי בבוקר, עוד חצי שעה אני צריך להיות בבית ספר, אבל אני חוזר לכאן בשבע וחצי, ואז אני אוכל להקפיץ אותך לבית ספר. את יכולה לחזור לישון בינתיים,״ ניית׳ן אמר.
״אוקיי.״
״איך את מרגישה?״
הקול שלו בבוקר היה....
״הראש שלי כואב קצת, אבל ברמה נסבלת.״
״יופי, כי הכרחתי אותך לשתות מלא מים אתמול.״
מזל.
״אם את צריכה משהו, אל תהססי להתקשר,״ ניית׳ן אמר וקם מהמיטה להתארגן.
המיטה שלו כל כך נוחה.
אני לא רוצה לצאת ממנה בחיים.

── ⋆⋅☆⋅⋆ ──

קמתי שוב שעה אחרי, בשש וחצי.
מזל שיש לי יום יחסית קצר בבית ספר, אבל אני מקווה שאני אשרוד למשמרת שלי בקליירז׳.
קמתי מהמיטה לשירותים, והסתכלתי על עצמי במראה.
אני לבושה בחולצת נבחרת של ניית׳ן שגדולה עליי בלפחות שתי מידות, ואני רק עם תחתונים.
איפה החזייה והשמלה שלי?
לפתע, נזכרתי באירועי אתמול.
המסיבה.
ניית׳ן ואווה.
ידיו של איאן על הגוף שלי.
ניית׳ן מחזיק לי את השיער בזמן שהקאתי.
הכל חוזר אליי לאט לאט...
ניית׳ן מחזיר אותי הביתה.
ניית׳ן זורק אותי למיטה שלו.
אני על ניית׳ן.
הנשיקה.
צבע ורדרד עלה על לחיי.
פאק פאק פאק.
נישקתי את ניית׳ן, כשהייתי מעליו, במיטה שלו.
הולי שיט.
מה עשיתי?
אני כל כך מטומטמת.
הסתכלתי מסביב בחדר השירותים, וראיתי את האמבטיה הגדולה שהייתה לו.
היה לו חדר אמבטיה משלו.
כל כך מתאים לי אמבטיה ארוכה וחמה עכשיו....
אני לא מצליחה להתאפק, ובלי לחשוב, אני מתפשטת ונכנסת לאמבטיה.
רק קצת זמן, אני אומרת לעצמי.
כדי לשטוף את עצמי קצת מאתמול....
כן.
אני ממלאת את האמבטיה במים חמים, ונכנסת.
אני מסתכלת על כל הסבונים שלו, הם מריחים כל כך טוב.
לפתע, אני חושבת על זה שניית׳ן מתקלח ועושה אמבטיות פה, כלומר הוא היה ערום פה הרבה פעמים.
אני מייד מסלקת את המחשבה הזאת ממוחי.
אני באמת נישקתי אותו אתמול, מה בדיוק חשבתי לעצמי?
אני פשוט אתעלם מזה, ואקווה שהוא לא יעלה את בשיחה בחיים.
אני כל כך מובכת, הייתי צריכה לדעת לא לשתות כל כך הרבה.
מזל שניית׳ן היה שם כדי לקחת אותי הביתה, ומזל שהוא הכריח אותי לשתות מים, כי זה בהחלט עזר.
אני לא יודעת כמה זמן עבר כשיצאתי מהאמבטיה, אבל הייתי שם הרבה.
לא יכולתי לצאת, היה לי כל כך נעים.
שמתי מעליי מגבת, וחזרתי לחדר שלו.
ראיתי את השמלה והחזייה שלי זרוקות על רצפת החדר שלו, וקלטתי שאין לי בכלל בגדים, ואני צריכה ללכת לבית ספר.
לא חשבתי על זה בכלל, אני חייבת להתקשר לניית׳ן.
חיפשתי את הטלפון שלי, ומצאתי אותו על השידה שליד המיטה של ניית׳ן.
פתחתי את הטלפון, והשעה שהופיעה על המסך הייתה 07:16.
אוקיי, זה טוב.
אולי אני אתפוס אותו באוטו ואז הוא יוכל לעבור בבית שלי.
חיפשתי את האיש קשר של ניית׳ן, ולחצתי על להתקשר.
הוא ענה לי בצלצול הראשון.
״אליסון? הכל בסדר?״
״כן, איפה אתה?״
״בדרך הביתה. מה קרה?״
הוא נשמע מודאג מבעד לטלפון.
״כלום. פשוט, עשיתי אמבטיה אצלך ושכחתי שאין לי בכלל בגדים לשים.״
אני ממש מקווה שהוא לא כועס עליי שהתקלחתי אצלו.
״את רוצה שאעבור בבית שלך ואביא לך משהו?״
״זה יהיה טוב, כן. זה בסדר שעשיתי אמבטיה אצלך?״
״אל תהיי מגוחכת, גריי. זה בסדר. עכשיו פניתי לכיוון הבית שלך, מה להביא לך?״
״תחתונים, מכנסיים, ופוטר. החדר שלי מבולגן, אז סליחה על זה. תביא מה שתמצא פשוט, שלא תסתבך.״
״סגור.״
״תודה, ניית׳ן.״
״אין בעיה, את מרגישה יותר טוב אחרי האמבטיה?״
״יש לך את האמבטיה הכי נעימה בעולם.״
״אני...״ שמעתי אותו מגחך, ״שמח לשמוע.״
״אני תכף מגיע לבית שלך, אז אני אדבר איתך אחר כך. נתראה, גריי.״
״ביי, ניית׳ן,״ אמרתי וניתקתי את השיחה.
בינתיים, ישבתי על המיטה של ניית׳ן, מכוסה במגבת בלבד.
הסתכלתי על הטלפון שלי מקרוב יותר, וראיתי 7 שיחות שלא נענו.
כולן מאמילי.
אני אחזור אליה עכשיו, היא עומדת להתחרפן כשאני אספר לה מה קרה.
״אמילי?״
״הלכת אתמול למסיבה?? למה כולם מדברים על זה שהתעלפת?? מה עשית שם?? איך הלכת?? למה לעזאזל לא ענית לי לכל השיחות?? איפה את עכשיו??״
וואו, היא הרעיפה עליי כל כך הרבה שאלות.
זאת אמילי, מה ציפיתי?
״וואה- תעצרי. רגע, לאט לאט,״ אמרתי, והתחלתי לספר לה הכל.
אחרי בערך רבע שעה שסיפרתי לה הכל, אמילי אמרה, ״בת זונה. איך פספסתי את אליסון השיכורה?״
גיחחתי.
״לא פספסת הרבה, אליסון השיכורה עושה דברים מטומטמים.״
״כן, כמו לנשק את פאקינג ניית׳ן ווטרס ולנסות להוריד לו את המכנס.״
כן. דברים מטומטמים.
״אז עכשיו... את בבית שלו?״ אמילי שאלה.
״כן.״
״ואיפה ניית׳ן?״
״בדרך, עם בגדים בשבילי, כי אני כרגע ערומה ומכוסה רק במגבת על המיטה שלו.״
״וואו. אני אצטרך כמה ימים לעכל את כל מה שסיפרת לי הרגע.״
״גם אני.״
״איך תמיד הדברים המעניינים קורים כשאני לא שם?״
״איך באמת? אם היית שם, היית עוצרת אותי. אני מאשימה אותך.״
״כלבה. טוב, אני חייבת להתחיל להתארגן, אז אני אדבר איתך בבית ספר, אוקיי?״
״כן, ביי אמי.״
״ביי, אלי.״
שנייה אחרי שניתקתי את השיחה, ניית׳ן נכנס לחדר.
כנראה לא שמעתי אותו נכנס לבית כי אמילי צרחה לי בטלפון.
ניית׳ן נשען על משקוף הדלת, וזרק לי תחתונים וג׳ינס.
״מה עם פוטר?״ שאלתי.
״יש לך גם תלונות?״ הוא חייך, ״החדר שלך כל כך מבולגן, הבאתי מה שמצאתי.״
״אבל אני צריכה חולצה או פוטר ללבוש.״
״יש לי הרבה, אני אביא לך,״ הוא פתח את הארון שלו, וסימן לי לבוא לבחור.
התקרבתי אליו, לפתע מאוד מודעת לעובדה שמגבת זאת השכבה היחידה שמכסה אותי.
הצילו.
הסתכלתי על הארון שלו, היו לו כל כך הרבה בגדים.
בחרתי בפוטר שחור של נייק.
חזרתי להתיישב על המיטה, וחיכיתי שניית׳ן יסתובב כדי שאוכל להתלבש.
״תסתובב,״ אמרתי לו.
״זה לא הפריע לך אתמול, גריי,״ ניית׳ן אמר וקרץ לי.
הלחיים שלי התלהטו.
״תסתום.״
״את כל כך חמודה כשאת מסמיקה,״ הוא חייך חיוב רחב.
״תסתום כבר ותסתובב.״ שלחתי אליו מבט.
״בסדר, בסדר.״ הוא החזיק את שתי ידיו למעלה, כמו בן אדם חף מפשע, והסתובב.
התלבשתי, ואמרתי, ״אתה יכול להסתובב בחזרה.״
הוא הסתובב והסתכל עליי, ואז אמר בשקט, ״אני אוהב שאת לבושה בבגדים שלי.״
לא ידעתי איך להגיב, אז שתקתי.
״איך ישנת?״ ניית׳ן שאל.
״מצויין.״
״יופי, כי אני לא. את לא מפסיקה לזוז בלילה, גריי.״ הוא נהיה כועס קצת, אבל זה היה מצחיק. ״ואת שתלטנית, לקחת לי את כל השמיכה!״
״מגיע לך.״
״היי! מה עשיתי רע?״
״אולי, אם לא היית כל כך גדול, היה לי יותר מקום לישון ולא הייתי כמעט נופלת על הרצפה.״
הקצנתי את זה, אבל לא היה לי אכפת.
״את הבת הראשונה שהתלוננה על הגוף שלי, גריי.״
״תמיד יש פעם ראשונה, מטומטם.״

-
פרק ארוךךך
מה חשבתם? 🤍
אם אהבתם, אני אעריך רצח אם תדרגו 3>