חלק 9 - חברים

4K 214 3
                                    

"בוקר טוב", ידיים ניערו אותי בעדינות זאת הייתה לב, פתחתי עיניי לאט והתמתחתי במיטה, "קומי תתארגני שנספיק לאכול משהו לפני הלימודים".

לב ובר כבר היו לבושות ואני עוד לא ממש התעוררתי נגררתי אל המקלחת בכוח, שטפתי את פני אבל זה לא עזר לעייפות.

לא הצלחתי להירדם אחרי אתמול בלילה, רק ניסיתי להבין מה הקטע של אדם, איך הוא השאיר אותי שם והלך ?

הרמתי מבטי אל המראה והסתובבתי בבהלה, הייתי בטוחה שיש משהו מאחורי אבל טעיתי, לפחות הבהלה העירה אותי.

הצטרפתי אל בר ולב ויצאנו לכיוון חדר האוכל, בר ולב הלכו קדימה וריכלו אני נגררתי אחריהם עד שהגענו.

ג'ון ורון עמדו בכניסה לחדר האוכל לידם עמדה בחורה גבוהה ויפה עם שיער בלונדיני קצר ומשקפיים שמש עגולים היא צחקה והניחה ידה על החזה של ג'ון והוא חייך אליה חזרה, מעולם לא ראיתי חיוך כזה על פניו, יש לו חברה ?

"ליה", לב הסתובבה אליי וסימנה לי לעקוב אחריהן לעבר קבוצה קטנה של אנשים בר ולב חיבקו את כולם בחיוכים הייתי במרחק כמה מטרים מהם לפני שאדם גרר אותי הצידה מההמולה.

משכתי את ידי ממנו והוא הסתכל עליי במבט די מובך ולא אופייני, "את כועסת על אתמול ?", הוא שאל בחיוך עם הגומה שלו.

"אני מצטער באמת אבל הייתי חייב לברר משהו כי את לא כמונו את משהו אחר זה מוזר מרגישים את זה", הוא התחיל להגיד אבל עצרתי אותו.

"אדם עזוב, זה לא באמת מעניין אותי תכף אני אשתחרר מכאן, ככה או ככה אני לא אשמה במה שקרה", אמרתי והוא התחיל לצחוק לפתע.

"את באמת חושבת שאת פשוט תצאי מכאן ? קדימה ליה את לא עיוורת את רואה שמשהו כאן לא נורמלי נכון ?".

אדם תפס בידי חזק והעלה את קולו מבטים הופנו אלינו, הובכתי בטירוף, "אדם תעזוב אותי".

"אני חושב ששמעתי אותה מבקשת ממך משהו", ג'ון נעמד שני מטר מאדם ומבטו של אדם רק הפך כועס יותר.

בן זונה אני לא יכולה לסבול את זה שג'ון חושב שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, "אני מסתדרת לבד", אמרתי לג'ון והוא הסתכל עליי במבט חודר.

אדם שחרר את האחיזה שלו ממני ונרגע כנראה שהוא נהנה יותר מההתגרות בג'ון שעשה עוד צעד לכיוונו של אדם.

הפעם זה לא ייגמר טוב אני יכולה לראות את זה, אותה בחורה בלונדינית תפסה לפתע בידו של ג'ון משלבת את האצבעות שלה בשלו, "הכול בסדר בנים ?", היא שאלה בחינניות.

"הכול מעולה, לא שמעת את ליה ? היא מסתדרת לבד", אדם פנה לג'ון ולא ניתק לרגע את מבטו מלא השנאה ממנו.

"אל תתגרה בי אדם אתה חושב שאני לא יודע איפה היית אתמול ?", ג'ון אמר בכעס.

"הייתי עם ליה אתה יכול לשאול אותה", אדם ענה לו שניהם היו דרוכים כמו שני חיות לפני קרב.

"אדם", קול קרא לו, הסתובבנו כולנו זאת הייתה אותה אישה מבוגרת שקיבלה את פניי, "בוא איתי בבקשה", היא הסתובבה והחלה להתקדם אדם לא השמיע ציוץ והלך בעקבותיה.

ג'ון והבחורה התרחקו גם הם אבל לא לפני שג'ון נעצר לידי, "מה יהיה אתך ילדה ?".

לב הגיעה אליי במהירות, "את בסדר ?", היא שאלה, "אני כן", עניתי לה מנסה להבין רגע מה קרה כאן בזמן שבחור שחום עם עגילים על פניו חיבק את לב מאחוריה, זה בטח החבר שלה, "אני מקווה שאדם לא הסתבך שוב".

"אתם חברים טובים ?", שאלתי והוא חייך, "מהיום שהוא הגיע הנה", הוא ענה ושלח את ידו, "נעים מאוד אני דן".

שייכת לי - בני הנפילים 1Where stories live. Discover now