לב העירה אותי כמו כל בוקר אבל הבוקר הרגשתי שונה הרגשתי טוב, התיישבתי במיטה וחייכתי לעצמי נזכרתי במה שהיה אתמול עם אדם על הסלעים מול הים.
לב הסתכלה עליי במבט מופתע, "ממה את מחויכת ככה הבוקר ?", היא שאלה בסקרנות, "סתם היה לי חלום טוב".
קמתי להתארגן ושסיימנו צעדנו שלשתנו לכיוון חדר האוכל, אדם ודן ישבו על הספסלים מחוץ לחדר האוכל.
"הנה פרצוף שלא ראיתי הרבה זמן", בר אמרה בזלזול ולב צחקה הן התלחשו בניהן לפני שהגענו אל אדם ודן.
"בוקר טוב לכם", לב מיהרה לחבק את דן, "אדם נעלמת לנו", בר אמרה אבל אדם התעלם ממנה הוא קם מהספסל וחיבק אותי כשהוא משאיר את ידו על המותן שלי.
"ועכשיו מובן לנו לאן", לב צחקה אבל היה משהו מוזר במבט של בר.
"הכול בסדר ? הוא אמר לך משהו על אתמול ?", אדם לחש לעברי שואל על ג'ון אבל אני לא ראיתי אותו לאחרונה.
"הכול בסדר", חייכתי אליו ההרגשה הייתה מוזרה לא ציפיתי שאדם יפגין כלפי חיבה גם מול כולם, התקדמנו כולנו לתוך חדר האוכל כשאדם לא עוזב את המותן שלי.
אני חושבת שזו הפעם הראשונה שארוחת הבוקר התנהל ככה כשכולנו יושבים מקשקשים, פעם ראשונה שהרגשתי חלק מהם ולאדם היה צד מטורף בזה אני לא מכירה אותו הרבה זמן ואני עוד לא בטוחה אם זה יוביל למשהו בנינו אבל הרגשתי טוב עם זה.
הסתכלתי על אדם אולי מצאתי משהו טוב בזה שהעבירו אותי לכאן, אדם קלט שהסתכלתי עליו נתן לי נשיקה בלחי ושוב קלטתי את אותו מבט כואב מבר.
"שניה חוזר", אדם אמר וקם מהשולחן בר תפסה בידי לפתע מושכת את תשומת הלב שלי היא התקרבה אליי ולחשה לעבריי.
"בהתחלה הוא תמיד ככה ייתן לך תחושה טובה את תרגישי מיוחדת שהוא שם עלייך אבל ברגע שהוא ידע שהוא זכה בך במאת אחוזים הוא יעזוב אותך לכבוש מישהי אחרת", בר לקחה את המגש שלה וקמה מהשולחן.
אני לא חושבת שדן ולב שמעו מה בדיוק היא אמרה לי אבל לפי המבטים שלהם כנראה שלא היה להם קשה לנחש.
"אדם ובר יצאו פעם ?", שאלתי ולב הנהנה לחיוב לזה לא ציפיתי אבל למה אני מופתעת זה נשמע הגיוני.
"אני רגע הולכת לשירותים", מחשבות הציפו אותי עד שהגעתי לשם, זה אמור להפריע לי ? אני ממש מחבבת כרגע את אדם אבל מה אם מה שבר אומרת הוא נכון ?
מבלי לשיים לב נתקלתי במישהי בכניסה לשירותי הבנות ושנינו התנצלנו עד שהרמתי מבטי אליה זאת הייתה אותה בלונדינית גבוהה שהייתה יחד עם ג'ון אותו יום.
"אמיליה נחמד סוף סוף לפגוש אותך אני קים שמעתי עלייך הרבה", היא אמרה בחינניות ובצחוק מעצבן, "ממי בדיוק שמעת עליי ?", שאלתי אבל היא לא הספיקה לענות.
ג'ון עבר לפתע במסדרון וקים רצה אליו קפצה עליו והוא נישק אותה נשיקה ארוכה.
ג'ון לא עזב אותה גם אחרי שמבטו נתקל בי מחייך חיוך של ניצחון מולי.
YOU ARE READING
שייכת לי - בני הנפילים 1
Fantasy"ג'ון אני יודעת שאתה דואג ובגלל זה ביקשתי ממנה שתצטרף אלינו, אנחנו רק נלווה את בן אני לא מפחדת מהסיכונים". הנחתי ידי על החזה שלו בעדינות מרגישה את הלב שלו פועם ואת החזה שלו עולה ויורד עם כל נשימה. "אני כן מפחד מהסיכונים! את יודעת מה עבר עליי כשבן יר...
