ברחתי מהחדר של ג'ון התחמקתי מכל מי שהסתובב בחוץ בשעות הצהרים, נכנסתי לחדר כשאני מבחינה במיטה של בר שהייתה ריקה גם הבגדים בארון והחפצים האישים שלה נעלמו.
לב יצאה מהשירותים היא הביטה עליי כאילו מנסה לקרוא אותי, "הכול בסדר?".
"את לא מפחדת גם?", שאלתי בציניות והתיישבתי בכבדות על המיטה שלי.
"אני רואה את ההילה שלך ובר סתם עושה דרמות", היא אמרה והתיישבה לצדי.
"עשיתי טעות", לא יודעת למה אמרתי את זה אבל זה הרגיש כאילו בגדתי באדם ופגעתי בג'ון.
"מה קרה?", היא שאלה אבל לא ממש הספקתי לענות.
דלת החדר נפתחה אדם הציץ פנימה, "את כאן", הוא אמר ונשם לרווחה.
"אשאיר אתכם לבד", לב קמה ויצאה מהחדר.
אדם מיהר להתקדם לעברי, "בבקשה בבקשה תקשיבי לי זה לא כמו שזה נראה בר היא", הוא אמר ואני קמתי על רגליי קטעתי אותו, "השתמשה בנוצות של קים אני יודעת".
"את יודעת אז הכול בסדר", חיוך עלה על פניו של אדם הוא התקרב אליי צמוד והחזיק בי חזק.
"לא", דחפתי אותו ממני אבל הוא לא זז רק השפיל את המבט שלו.
"אל תעשי לי את זה זה לא אני", היה בקול שלו משהו ילדותי, "אני יודעת אבל לראות אותך ככה".
"מה את רוצה שאני אעשה?", אדם הרים את עיניו החומות אליי הוא ניסה לחייך חיוך קטן עם הגומה שכל כך אהבתי אבל מה יכולתי לעשות?
לשקר לו שזה לא פגע בי? להגיד לו שנשקתי את ג'ון? להודות מולו ששניהם לא יוצאים לי מהראש?
"אני פשוט צריכה זמן".
"לא", הוא התחנן אבל הפעם הראש לקח פיקוד ולא הלב, "אדם אני מצטערת", ידיו של אדם נשמטו ממני הוא הסתובב לאחור וסגר את דלת החדר בטריקה שהרעידה את הבניין.
נפלתי על ברכיי הרגשתי כאילו כל מה שקורה כאן רק מוסיף לי מועקה על החזה.
לב נכנסה לחדר היא התקרבה אליי במהירות התיישבה על ברכיה וחיבקה אותי חיבוק שכל כך הייתי זקוקה לו.
"נפרדתם?", היא שאלה בדאגה, "זה פשוט מסובך".
*
התהלכתי ביער שסמוך לבית הספר יחפה המקום היה חשוך וקפוא שום כוכב לא האיר בשמיים שמעתי רעש מאחוריי הסתובבתי וראיתי מולי דמות, "ג'ון", קראתי אבל הוא לא ענה הדמות נעלמה והופיעה במהירות במקום אחר, "אדם", קראתי אבל שוב אותה דמות לא ענתה לפתע היא רצה אליי במהירות התכופפתי ועצמתי את עיניי לפני שפגעה בי.
קמתי בבהלה, זה היה רק חלום, השמש בחוץ כבר זרחה השעה בשעון על הקיר הייתה תשע בבוקר.
ביקשתי מלב שלא תעיר אותי ללימודים קמתי בעייפות לשירותים עמדתי מול המראה הייתי מלאה בזעה קרה מהחלום.
דפיקה נשמעה לפתע בדלת, הלכתי אל הדלת פתחתי אותה רק קצת, זה היה רון.
"בוקר טוב המנהלת מבקשת לראות אותך".
זה לא יכול להיות טוב.
YOU ARE READING
שייכת לי - בני הנפילים 1
Fantasy"ג'ון אני יודעת שאתה דואג ובגלל זה ביקשתי ממנה שתצטרף אלינו, אנחנו רק נלווה את בן אני לא מפחדת מהסיכונים". הנחתי ידי על החזה שלו בעדינות מרגישה את הלב שלו פועם ואת החזה שלו עולה ויורד עם כל נשימה. "אני כן מפחד מהסיכונים! את יודעת מה עבר עליי כשבן יר...
