התהלכתי ביער שסמוך לבית הספר יחפה המקום היה חשוך וקפוא שום כוכב לא האיר בשמיים שמעתי רעש מאחוריי הסתובבתי וראיתי מולי דמות, "ג'ון", קראתי אבל הוא לא ענה הדמות נעלמה והופיעה במהירות במקום אחר, "אדם", קראתי אבל שוב אותה דמות לא ענתה לפתע היא רצה אליי במהירות התכופפתי ועצמתי את עיניי לפני שפגעה בי.
קמתי בבהלה והתיישרתי לא הפסקתי להתנשם במהירות אדם התעורר והתיישב לצדי.
"היי מה קרה?", הוא לחש כולו עייף.
מאחוריי אדם הופיע צללית, נערתי את ראשי הסתכלתי שוב לאחור אבל לא היה שם כלום ..
"ליה?", אדם הסתכל עליי מודאג, "זה סתם הכול בסדר היה לי סיוט", אמרתי וניסיתי לסדר את הנשימה שלי.
"מה היה לך?", אדם שאל בעייפות, "חלום סיוט שחוזר על עצמו".
"חלמת את החלום הזה כבר כמה פעמים?", אדם שאל, "כן למה?", שאלתי אותו, הוא הגיב לזה קצת מוזר.
"סתם בואי נחזור לישון", אדם משך אותי לאחור נשכבנו במיטה כשהוא חיבק אותי חזק אבל היה לגוף שלי קצת קשה להירגע מהסיוט ולקח לי זמן להירדם.
כשקמנו בבוקר דן כבר לא היה בחדר אני לא יודעת איך הוא גם לא התעורר בגללי אתמול בלילה, נכנסתי להתקלח כשאדם דופק על הדלת ופתח חריץ.
"יש את החולצה הזו ששכחת אצלי אז תוכלי ללבוש אותה", הוא אמר והניח אותה על הכיור עם שאר הבגדים שלי מנסה להגניב מידי פעם מבטים.
התלבשתי ויצאתי מהמקלחת, "אדם תגיד לגבי הסיוט שלי אתמול", התחלתי להגיד אבל דפיקה על הדלת קטעה אותי, "מי זה?".
"קים", היא ענתה מבעד לדלת אדם סימן לי להיות בשקט ולהיכנס למקלחת, "אדם בוקר טוב חשבתי שמעתי אתך מישהו", חטטנית הקים הזאת.
"תום תכיר זה אדם הוא השותף שלך הוא יראה לך את המקום".
מה הקטע עם כל החדשים האלה? קים יצאה מהחדר ואני יצאתי מהמקלחת, בחדר עמד בחור שטני בגובה שלי עם עיניים כחולות וחיוך ביישני.
"תום תכיר זאת חברה שלי ליה שבעיקרון אסור לה להיות כאן", אדם הסתכל על תום במבט מאיים שעבד ותום קצת נבהל, "לא אגיד כלום".
גלגלתי עיני וניסיתי לא לצחוק, "בואו נלך לאכול", לקחתי את התיק שלי והתקדמנו לעבר חדר האוכל.
לב ודן כבר היו שם צמודים כרגיל ונטלי הייתה איתם אדם ראה את המבט שלי בנטלי ותפס בידי שילב אצבעותיו בשלי.
"תום תכיר זה דן הוא אתנו בחדר", אדם הציג בניהם ודן לחץ את ידו ולב שלחה ידה קדימה במהירות גם, "אני לב חברה של דן".
תום חייך חיוך ביישני, "כולכם כאן מחולקים לזוגות", הוא אמר ונטלי התערבה, "כמעט כולם אני נטלי אני גם חדשה כאן".
דלתות חדר האוכל נפתחו וכולנו התקדמנו יחד, "אגב ליה איפה ישנת אתמול?", נטלי פתאום שאלה, "עניינך?", שאלתי בכעס שיצא ממני, אדם לחץ את ידי חזק.
נטלי סתמה עד שעברנו מול המנהלת שעמדה בכניסה, "פשוט דאגתי לך שלא היית בחדר כל הלילה", המנהלת הסתכלה עלינו מבלי לומר מילה.
קודם הסיפור עם בר ועכשיו זה? שיט אני הולכת להסתבך ! ..
YOU ARE READING
שייכת לי - בני הנפילים 1
Fantasy"ג'ון אני יודעת שאתה דואג ובגלל זה ביקשתי ממנה שתצטרף אלינו, אנחנו רק נלווה את בן אני לא מפחדת מהסיכונים". הנחתי ידי על החזה שלו בעדינות מרגישה את הלב שלו פועם ואת החזה שלו עולה ויורד עם כל נשימה. "אני כן מפחד מהסיכונים! את יודעת מה עבר עליי כשבן יר...
