הנסיעה הייתה מייגעת במונית המבחילה של הנהג הזה, הוא עצר בשולי הכביש ג'ון שם ערמת שטרות בידו ויצא מהרכב.
"מכאן אנחנו צריכים ללכת ברגל", רק שיצאנו מהמונית יכולתי לראות את הנוף המטורף והיפיפייה הזה, הר הגעש היה רחוק בטירוף אני לא יודעת איך נצליח לטפס עד לשם.
"תמיד חלמנו לטייל בעולם, לא ככה?", בן שאל אותי בחיוך, "לא בדיוק ככה".
הלכנו במשך שעות הרגליים שלי כאבו בטירוף כל הזמן הזה רק מעקב אותנו מלהגיע לאדם.
ככול שהתקרבנו יותר למרגלותיו של הר הגעש הרגשתי נורא יותר, הרגשתי כאילו הלכנו שנים הרגשתי שכואב לי הגוף שאין לי אוויר בריאות.
"אני לא מרגישה טוב", נשענתי על אחד העצים בכבדות בן וג'ון הסתובבו אליי גם ג'ון היה נראה תשוש.
"אני גם מרגיש את זה אנחנו קרובים", הוא התנשף מפנה מבטו אל בן, "לא נוכל להמשיך יותר תצטרך להמשיך לבד".
"זה בסדר כבר עברנו על הכול אני אסתדר", בן הסתכל עליי וחייך.
"הצנצנת עלייך?", ג'ון שאל אותו ובן הנהן לחיוב ג'ון הרים מבטו אל ההר, "יש לך שעתיים לפני שנתחיל לדאוג אני ארחיק אותה יותר צפונה מכאן".
אני חושבת שזאת פעם ראשונה שאני רואה אותם מסתדרים בן התחיל לטפס אל ההר לא יכולתי לזוז, ג'ון התקרב לעברי הוא תפס בי והתחלנו להתרחק מההר.
הנשימה שלי הייתה כבדה היה אפשר להרגיש את הקושי הזה באוויר, ג'ון היה חלש כמעט כמוני.
"חכי", הוא עצר, "קבוצת מטיילים מתקדמת תנשמי עמוק שלא יראו אותנו ככה", הוא הושיט לי בקבוק מים נשענתי על העץ מאחורי והתמתחתי.
קבוצת המטיילים התקדמה לעברנו לקח לי זמן לקלוט שזאת הייתה אותה בחורה מהמטוס שהתחילה עם ג'ון, היא הייתה עם שני גברים מבוגרים שנשאו אתם נשקים.
"אמרתי לכם", היא צחקה כשהתקרבה אלינו.
"די נדיר שהם מגיעים הנה", אחד הגברים הסתכל עלינו בזלזול, "כנראה צעירים זה רק יקל עלינו לתלוש את הכנפיים שלהם", הגבר השני ענה לו.
הסתכלתי על ג'ון מלאה באימה הוא תפס בי בחוזקה התקרב אליי מסתיר אותי בגופו.
הוא התקרב עם השפתיים שלו למצח שלי נתן לי נשיקה ארוכה בזמן שהם הרימו את האקדחים שלהם לעברנו.
קול ירייה נשמע.
הכנפיים של ג'ון התמתחו לצדדים קרעו את החולצה שלו וכיסו אותנו אחד הכדורים פגע בכנף של ג'ון.
"אני אמצא אותך תתחילי לרוץ", הכנפיים שלו התפרשו שוב לצדדים הוא דחף אותי והסתובב אליהם.
הייתי מעורפלת חושים מהכאב רצתי רחוק ומהר ככול שיכולתי רצתי כמו מטורפת אבל לא הצלחתי לנשום.
מעדתי ונפלתי על האדמה, צעדים נשמעו מאחוריי הרמתי מבטי זאת הייתה אותה בחורה, מהרגע הראשון לא סבלתי אותה.
היא זיהתה אותי והתקדמה אליי בחיוך כשהיא מפנה אליי את האקדח שלה.
"איפה הבחור השלישי?", היא שאלה על בן כנראה חשבה שהוא אחד מאתנו לפחות אני יודעת שהם לא תפסו אותו.
"שאלתי משהו", היא צעקה ובעטה לי בצלעות בחוזקה.
"אתם תמיד כאלה יפים מוכשרים אבל ברגע שאתם חלשים אתם בדיוק כמו שאר בני האדם, אתם אומללים, אני מתה לתלות את הכנפיים הקטנות שלך על הקיר שלי מעניין איזה צבע הן מה את אומרת? תעשי לי את זה קל ותוציא אותן בשבילי?".
ראיתי בטשטוש צללית מאחורי הבחורה מישהו עם כנפיים ,הרמתי מבטי אל הבת זונה הייתי צריכה להסיח את דעה כדי שהוא יתקרב.
"בכיף", נשמתי עמוק התאמצתי כל כך הרגשתי את הגב שלי שוב נשבר כמו בפעם הראשונה, הכנפיים שלי פרצו החוצה בכוח.
"מה לכל הרוחות?", היא הסתכלה עליי במבט מופתע שלא נמשך הרבה זמן ידיים תפסו בראשה בכוח ושברו צווארה הרעש היה נוראי היא נפלה על הרצפה אבל הדמות מאחוריה לכדה את מבטי.
אולי הרגשתי חלשה וראיתי מטושטש אבל לא הזיתי את זה, זה לא היה ג'ון, למרות שהוא נראה בגילו שערו ועיניו הזכירו את שלי ועל גבו הופיעו כנפיים עצומות שהתחילו לבנות והסתיימו שחורות כמו שלי.
YOU ARE READING
שייכת לי - בני הנפילים 1
Fantasy"ג'ון אני יודעת שאתה דואג ובגלל זה ביקשתי ממנה שתצטרף אלינו, אנחנו רק נלווה את בן אני לא מפחדת מהסיכונים". הנחתי ידי על החזה שלו בעדינות מרגישה את הלב שלו פועם ואת החזה שלו עולה ויורד עם כל נשימה. "אני כן מפחד מהסיכונים! את יודעת מה עבר עליי כשבן יר...
