ישבנו כולנו במרפאה בשקט מיה האחות טיפלה בנטלי שום דבר לא קרה לה רק כמה חבלות.
ג'ון עמד בנינו ואני ישבתי על המיטה מאחוריהם משחקת בעצבנות בשרשרת שאדם קנה לי ניסיתי להתקשר אל אדם כמה פעמים אבל הוא לא ענה לי.
"את תהיה בסדר אני אביא לך משכי כאבים ותלכי לישון", מיה הפרה את השקט היא אמרה לנטלי ויצאה מהחדר.
"שמישהי ממכן תסביר לי עכשיו מה לעזאזל קרה", ג'ון סינן מבין שפתיו בכעס שלא ידעתי שקיים בו.
"הסתומה הזאת פשוטה קפצה עליי והתחילה להרביץ לי", נטלי התבכיינה.
"ותגידי תודה שג'ון עצר אותי או שהייתי גם הורגת אותך", אמרתי לה והיא נבהלה.
"אמיליה מה עובר עלייך?", ג'ון צעק עליי ואני קמתי מהמיטה בעצבים, "אני יודעת שזאת את נטלי ששולחת לי את הפתקים ומאיימת לספר", צרחתי עלייה מבלי לחשוב.
ג'ון הסתכל עליי במבט לא מבין, "איזה פתקים?", הוא שאל אבל סתמתי.
"על מה את מדברת?", נטלי שאלה בתמימות אבל אני לא קניתי את המשחקים שלה ליד ג'ון, "ליה אני לא שלחתי לך שום דבר", היא המשיכה להתגונן אבל זאת היא אני בטוחה בזה.
"הפתקים היו על המיטה שלך אל תשקרי לי", צעקתי עליה והיא עליי בחזרה, "אין לי מושג על מה את מדברת!".
הגוף שלי התחיל לרתוח שוב הכנפיים רצו לצאת, ג'ון החזיק את הזרוע שלי חזק כמעט ושבר אותה.
"תירגעי", הוא לחש לי.
מיה חזרה לחדר משכתי את ידי מג'ון והתיישבתי על המיטה, "קחי", מיה פנתה לנטלי היא הביאה לה כדורים ג'ון הסתכל על נטלי בדאגה וזה עצבן אותי.
"לכי לחדר לנוח ואל תדאגי הלילה אמיליה לא תישן אתכן אז את יכולה להיות רגועה", הוא אמר בחוצפה.
"סליחה ואיפה אני אמורה לישון?", התפרצתי עליו משהו שלפי המבט שלו לא הייתי צריכה לעשות.
"מצדי כאן", הוא ענה לי בכעס בזמן שמיה עזרה לנטלי לצאת החוצה.
הדלת אחריהן נסגרה ושקט כואב שרר בני ובין ג'ון הלחץ והכעס שבי החלו לרדת לאט אבל אני לא מצטערת על מה שקרה אם זאת באמת נטלי וזאת היא, אז זה הגיע לה.
ג'ון העביר יד בשערו השחור והתנשם עמוק מתח את השרירים שלו, לפעמים אני שוכחת כמה שהוא מהפנט אותי אבל זה לא הנושא.
"מישהו מנסה להרוג אותך את יודעת את זה אנחנו עברנו יותר מידי דברים בגלל זה, אם מישהו מאיים עלייך, אם קרה משהו ואת לא מדברת איתי על זה אני נשבע ילדה..", ג'ון התחיל לאיים אבל עצרתי אותו.
"זה לא קשור לזה, נטלי פשוט לקחה משהו שחשוב לי", ואם המכתב שהיא לקחה יתגלה אתה וכל בית הספר תדעו אבל כרגע אני לא אספר לך מי האבא.
"כל כך חשוב שהרבצת לה? להזכיר לך שהיא אחותך הקטנה", ג'ון התקרב לעברי בכעס חצי אחות אם כבר מדברים על זה, "ומה זה הפתקים שאמרת ששלחו לך?".
"כלום", אמרתי והשפלתי מבטי ג'ון הניח את שני ידיו החמות על הלחיים שלי ואילץ אותי לישר את המבט שלי אל העיניים הירוקות שלו.
אני לא יכולה לספר לך ככה ..
"אני יודע שאת מסתירה ממני משהו אני מרגיש את זה בכל הגוף שלי אבל אני צריך שתדעי ילדה שלא משנה מה זה אני תמיד אשמור עלייך, תבטחי בי בבקשה".
YOU ARE READING
שייכת לי - בני הנפילים 1
Fantasy"ג'ון אני יודעת שאתה דואג ובגלל זה ביקשתי ממנה שתצטרף אלינו, אנחנו רק נלווה את בן אני לא מפחדת מהסיכונים". הנחתי ידי על החזה שלו בעדינות מרגישה את הלב שלו פועם ואת החזה שלו עולה ויורד עם כל נשימה. "אני כן מפחד מהסיכונים! את יודעת מה עבר עליי כשבן יר...
