אותו בחור בלונדיני כבר הספיק להוריד לי כמה וכמה מכות טובות ירקתי דם על הרצפה, "למה ללכלך? היא תכעס עלייך", הוא אמר בחיוך מטורף.
"מי תכעס?", שאלתי אותו אבל הוא תפס בפני בחוזקה, "אני זה ששואל את השאלות", הוא עזב את פני והלך צעד אחורה סרק את גופי החבול מהמכות.
"תביא את השנייה", הוא פנה אל השמן, "היא ביקשה שלא נגע בהן וגם ככה כבר ישימו לב שהרבצנו לה", השמן ענה לו בדאגה.
"זה לא מעניין אותי לך תביא אותה!", הבחור השמן ברח לקומה למטה במהירות.
נטלי חלשה היא לא תעמוד בזה, "נמאס לך לשחק איתי שאתה צריך גם אותה?", שאלתי אותו בעוקצנות ובביטחון למרות שבתוכי כבר הייתי שבורה מרוב כאב ופחד.
"אל תדאגי יפה אחת אני ואת רק התחלנו לשחק", הוא קרץ לעברי ובחילה עברה בי.
אותו שמן חזר שהוא תופס בנטלי היא הסתכלה עליי על הפנים מלאות הדם שלי והחלה לצרוח ולבכות ניסתה ללא הצלחה להשתחרר מהבחור.
"לא לא ילדה קטנה אין טעם להיבהל זה מה שקורה שלא משתפים אתנו פעולה .. אבל את תשתפי איתי פעולה ולא יקרה לך כלום, נכון?", אותו בחור בלונדיני שאל אותה כמו איזה נחש ערמומי ונטלי הנהנה לחיוב מרוב פחד.
"אז תגידי לי ילדה מה כל כך מיוחד בכן?", הוא שאל אותה בחיוך, "יש לנו כנפיים", היא התבכיינה והוא צחק מכול הלב, "ספרי לי משהו שאני לא יודע".
"נטלי תסתמי", צעקתי לעברה ואותו בחור הסתובב אליי בכעס הוא הרים אותי מהכיסא באוויר וזרק אותי לקיר בחוזקה.
"לך היה את ההזדמנות שלך לדבר עכשיו תורה!", הוא צעק לעברי, "אז מה את אומרת יקירתי?", הוא פנה לנטלי המבוהלת והיא גמגמה אבל סיפרה לו הכול.
"הכנפיים שלנו הם גם שחורות וגם לבנות" היא אמרה והוא צחק בקול, "מדהים את יכולה להראות לי?".
"לא אני עוד לא יודעת איך להוציא אותם", היא ענתה לו, "לא נורא אנחנו עוד נעזור לכן להוציא אותן".
אותו אחד התקרב לעברי הוא הרים אותי מהרצפה והם גררו אותנו חזרה לחדר ונעלו אותנו שם נפלתי על הרצפה בחוזקה נטלי רצה אליי והורידה את החבל מידיי.
"את בסדר?", היא שאלה והניחה יד על הגב שלי אבל אני העפתי אותה ממני, "את מבינה מה עשית עכשיו?!", שאלתי אותה בכעס וגררתי את עצמי למיטה.
"יש להם בוסית שצריכה אותנו בחיים אבל עכשיו ששני הסתומים האלה יודעים מי אנחנו ועל הכנפיים המיוחדות שלנו הם יתלשו לנו אותן ויהרגו אותנו", צעקתי עלייה והיא רק נבהלה יותר.
נשכבתי על המיטה והנחתי ידי על הבטן, חוששת רק מדבר אחד באמת אני מקווה שהוא לא נפגע שהוא בסדר.
YOU ARE READING
שייכת לי - בני הנפילים 1
Fantasy"ג'ון אני יודעת שאתה דואג ובגלל זה ביקשתי ממנה שתצטרף אלינו, אנחנו רק נלווה את בן אני לא מפחדת מהסיכונים". הנחתי ידי על החזה שלו בעדינות מרגישה את הלב שלו פועם ואת החזה שלו עולה ויורד עם כל נשימה. "אני כן מפחד מהסיכונים! את יודעת מה עבר עליי כשבן יר...
