הלכתי למרפאה זה היה בדיוק כמו שאדם אמר הם בדקו לי את הגב ובמקרה המנהלת קפצה לראות מה שלומי ובדקה טוב טוב את הסימנים, הם שחררו אותי בהבטחה שהכול יהיה בסדר ושוב שמעתי ריכולים סביבי שיש מסיבת אמצע על החוף.
אדם חיכה לי אל מחוץ לחדר אוכל כמו כל בוקר אבל זה לא היה בוקר רגיל, אחרי שראיתי אותה נערה באותו הערב פחדתי ממה שעתיד לבוא, אדם ניגש אליי ופנינו הצידה רחוק מכולם, "מה יש ?", הוא שאל בדאגה כשראה את פני הלחוצות, "אני לא רוצה לעבור את זה", אדם אימץ אותי אליו בחיבוק חזק, "את תהיה בסדר תסמכי עליי אני שומר עליי".
*
לב ובר התארגנו למסיבה, בגד הים הכחול של לב נשאר אצלי היא סירבה לקחת אותו כשבאתי להחזיר לה אחרי המסיבה הקודמת, החזקתי את בגד הים בידיים שלי לא היה לי חשק להתארגן, "מה יש?", לב התיישבה לצדי על המיטה, "סתם אני עייפה", עניתי לה והיא חייכה, "יהיה בסדר וכיף", היא ניסתה לנחם אותי.
שיצאנו אל מחוץ לבניין אדם תפס בידי, לא שחררתי את היד שלו אפילו לרגע אחד בדרך לשם, אותה תחושה קודמת שהייתה לי של הרגשה טובה וערפול התחלפה בכאב ועייפות נשענתי על אדם כמעט כל הערב, "את בסדר?".
"כואב לי", לחשתי לו והוא לקח אותי לצד, "זה בסדר זה אמור להרגיש ככה", ישבנו בצד שעות אדם לא הסכים לעזוב אותי וללכת ליהנות עם השאר גם כשהתעקשתי, נערים ונערות רבות רצו על הים הורידו את הבגדים שלבשו מעל בגד הים שלהם, זאת הפעם הראשונה שהבחנתי בצלקות על הגב שלהם, אדם אמר שזה יהיה ככה שאני אוכל לראות ולהבין דברים שלא ראיתי והבנתי קודם.
קצת אחרי חצות כל המדריכים החלו להתקדם אל עבר היער וג'ון ניגש לעברנו, "למה אתה לוקח אותה?", אדם שאל את ג'ון בזמן שעזר לי לקום, "אל תדאג בפעם הבאה שאני אנשק את חברה שלך זה יהיה כשהיא תתחנן לזה", ג'ון לעולם לא יפסיק להתגרות בו, בנים מטומטמים.
"תפסיקו", ביקשתי מהם בקול שקט ג'ון תפס בגבי וברגלי והרים אותי על ידיו השריריות ועקוב אחרי המדריכים כשאדם נשאר מאחור, הלכנו בשקט דקות ארוכות עד שהגענו אל אותם מעגלים, ג'ון הניח אותי על האדמה באמצע והצטרף לשאר המדריכים שעמדו במעגל סביבי.
הם החלו לדקל יחד מילים שלא הבנתי מה פירושם, כאב חד עבר בגופי בין רגע הרגשתי כאילו כל האוויר יוצא ממני לא הצלחתי לנשום הגב שלי בער, יכולתי להרגיש את העצמות שלי זזות, דם ירד מהגב שלי בכמויות מטורפות כל המדריכים השתתקו נאנחתי מכאב והרגשתי כמה שהגב שלי כבד.
לא יכולתי לראות אותם אבל הרגשתי אותם הרגשתי זוג כנפיים על הגב שלי.
המדריכים התלחשו בניהם אבל לא הצלחתי לשמוע אותם טוב ואיבדתי את ההכרה שלי.
YOU ARE READING
שייכת לי - בני הנפילים 1
Fantasyהתקרבתי לג'ון הוא לא זז, "ג'ון אני יודעת שאתה דואג לי ובגלל זה ביקשתי ממנה שתצטרף אליו אנחנו רק נלווה את בן אני לא מפחדת מהסיכונים", הנחתי ידי על החזה שלו בעדינות מרגישה את הלב שלו פועם ואת החזה שלו עולה ויורד עם כל נשימה, "אז אני כן מפחד מהסיכונים...
