FETISH ( Hebrew )

4-נואה

קאנגלה היה הקפטן של קבוצת הכדורגל של הקולג׳ שלמדנו בו.
ולכן הייתי חייב להתלוות אליו לכל אימון.
הוא התעקש שאבוא ואשב בשורות הראשונות כדי שאוכל לצפות בו.
אבל הרגשתי כאילו זה היה הפוך.
הוא היה זה שתמיד צפה בי באופן לא נוח,
אפילו בנות שהתיישבו סביבי לרוב אמרו שהוא שלח לי הרבה מבטים,
פאק,
אם זה לא מספיק,
אפילו אנוואר היה רומז לי שהוא לא מוריד ממני את העיניים.
״נואה״ הוא קרא לי מהמגרש ואני הרמתי מבט מבולבל,
שם לב שהוא רץ לקראתי.
״אם אתה משועמם, אנחנו יכולים ללכת״ הוא מחייך אליי,
הינה,
על זה בדיוק דיברתי..
אני המלווה שלו אבל הוא תמיד מנסה למצוא חן בעיניי..
אלה אחת מהסיבות הכי גדולות שגורמות לי לאי נוחות סביבו.
״זה בסדר, אני יכול לחכות לך״ אני אומר בטון שקט, בהבנה מזוייפת.
הוא מניח יד על הלחי שלי בתגובה, ואני נרתע.
״מה?״ הטון שלי יוצא תקיף יותר ממה שאני מתכוון.
״אתה נראה עייף״ יש קצת כאב במבט שלו עכשיו.
אני מביט סביב בבלבול, מה אכפת לו?
״אני בסדר, תחזור למגרש, יש לך משחק בעוד יומיים״ אני מבקש והוא מביט בי, הוא בוחן את פניי ואני מביט בו בשאלה.
לבסוף הוא מחייך אליי ומהנהן,
רץ חזרה למגרש, ואני מחזיר את מבטי לספר שעל רגליי,
כמו תמיד מנסה להתרכז בכול דבר אחר רק לא בו.
אני יודע שהוא מסתכל, ולכן אני מביא ספרים-
כדי להראות עסוק ושקוע- ככה שיהיה לי תרוץ לא להסתכל עליו.

—————-

״אני יכול לשאול אותך שאלה?״ אני ממלמל בנסיעה חזרה לבית של קאנגלה.
לא, אני לא רואה את הבית שלו כבית שלי.
אני לא תמים ויודע שהמקום הזה הוא לא הבית שלי.
קאנגלה מהמהם בחיוב.
״אנוואר מדבר עליי במקרה?״ אני מדבר בשקט,

הוא שולח אליי מבט קצר ושואל ואז חוזר להביט בכביש, ואני מכחכח בגרוני.
״אני.. מחבב אותו״ אני מודה, מקווה שיעזור לי, חושב שאולי הוא השתנה..
״מה?״ הוא יורק,
עוצר בשולי הכביש בבלימה אלימה.
אני נבהל.
הינה זה בא..
״מ..מה קרה?״ הינה הוא שוב עושה את זה כמו תמיד.
״חשבתי שתוכל לראות אם אני מוצא חן ב..״ אני נקטע על ידי קולו של קאנגלה.
״אנוואר סטרייט, ומעבר לזה, רבתי איתו, אנחנו לא מדברים.
אז אל תעלה את השם שלו״ הוא אומר בקרירות.
נאנחתי,מהנהן.

והינה עוד סיבה שלא אהבתי אותו-
כשהוא כעס הוא תמיד היה נראה יותר אפל, יותר קרוב לדבר הזה שפחדתי ממנו וגרם לי לרצות להיות מרוחק ממנו.
היה לו צד אפל, אני יודע, ולא רציתי לפגוש בוא יותר ממה שכבר פגשתי..

״אוקיי״ מלמלתי בשקט, מתכווץ במושבי ושותק,
קורא את הספר שבין ידיי ומצפה שימשיך לנסוע.

אבל הוא נותר במקום,
מביט בי באנטנסביות.

אז אני מרים אליו מבט בלת ברירה אחרי כמה דקות של שקט, פוגש בעיניו.
״מה לא בסדר?״ אני מביט בו בעיניים שואלות.
הוא מצידו, נשאר דומם לכמה רגעים,
ואז שלח יד וליטף את שיערי.
״ לפעמים אני חושב שאתה בחורה.
אתה יותר מידי יפה״ היד שלו יורדת ללחי ואז מתחת לסנטרי.
ואני מביט בו בשאלה, לא מבין מה פשר הנגיעות המוגזמות האלה והמילים המוזרות.
״אתה רעב?״ הוא שואל בחיוך קטן.
אני מניד בראשי כתשובה.

הוא מביט בי לרגע ארוך ואז קדימה, מהנהן ומשלב את ידיו.
״בוא נלך להסתובב, יהיה משעמם בבית״ הוא מתניע את הרכב חזרה ומשתלב בתנועה.
ואני מבולבל, אבל כמו תמיד, נותן לבן המלוכה לעשות מה שירצה.