״החלטתי שנטוס לשבועיים לצרפת.
אף פעם לא טסת איתי, חשבתי שיהיה נחמד להביא אותך ״ הוא מרים את השמיכה קצת ומביט בברך שלי, מסתכל על התחבושת ובודק בזהירות אם היא עדין יושבת טוב.
״אני לא רוצה לטוס, טוב לי פה״ אני אומר בשקט, לא מרים אליו מבט,
משחק בידיי.
הוא מסדר את השמיכה חזרה עליי ונועץ את עיניו בשלי.
״ זה לא משנה מה אתה רוצה ״ הוא קובע, גורם לי להנהן בתסכול.
״שיהיה, זה ממילא לא יגרום לי לאהוב אותך״ אני ממלמל, נשכב עם הגב אליו.
״תשתוק״ הוא מרים את קולו, מבהיל אותי מעט,
אבל אני נשאר עם הגב אליו.
״אנחנו נעשה את זה בדרך שלי מעכשיו״ הוא חוזר לקול השקט שהיה לו לפני.
״אני אראה לך שאני מוכן לתת לך את כל מה שיש לי גם אם אתה מסרב לראות.
אני אוכיח לך את עצמי ואתה רק צריך להיות שם כדי לראות את זה״ הוא מדבר בתסכול.
״אני לא אתן לך ללכת, נואה, אני רציני״ הוא אומר בחד משמעיות.
״למה לא? למה אתה עושה את זה?״ אני נאנח, עצוב ומתוסכל, ההבנה של הסיטואציה מתחילה לחלחל לראשי.
״אתה עוזר לי לנשום״ הוא עונה ברוגע.
״ואתה חונק אותי״ אני עונה.
המבטים מצטלבים ואנחנו מביטים זה בזה בשקט לרגע.
״אני חונק אותך מאהבה, אני לא מתכוון להפסיק״ הוא קובע, קם ויוצא מהחדר.
——————
״אמא, אבא, אני רוצה שתכירו בנואה כבן הזוג שלי מהיום״ קנגאלה מדבר.
ישבתי בשקט מול ההורים שלו עד עכשיו ותכננתי ללכת שניה לפני שהוא פתח את הפה.
עכשיו הייתי קפוא והסתכלתי עליו בזעזוע.
ההורים שלו חייכו אליו, ואז מיהרו להביט בי.
שקעתי בכיסא בבושה.
״אנחנו נשמח שתהיה חלק מהמשפחה.
במשך השנים שלך פה תמיד הוכחת שאתה אדם טוב וחרוץ ונשמח שתהיה חלק.
קאנגלה אוהב אותך מאוד, אנחנו נשמח אם תוכל לקבל אותו״ אבא שלו מדבר אליי בנימוס,
אני רוצה להקיא.
״גם רציתי שתדעו שאנחנו נוסעים בסןף השבוע לשבועיים בפריז״ קאנגלה אמר להוריו בחיוך.
חשקתי שיניים.
״לא, אנחנו לא״ אמרתי בכעס.
״אנחנו כן, הכול כבר מאורגן, אתה תאהב את זה״ הוא מנסה לשים את ידו על שלי מתח לשולחן אבל אני משלב ידיים, לא מביט בו עכשיו.
״מצטער״ אני קם מהשולחן ועולה לחדר שנתנו לי במהירות, טורק את הדלת בכעס ואז נכנס לחדר הבגדים שם ונועל אחרי,
רוצה קצת שקט כדי לסדר את הראש.
אני לא מבין איך בכלל הגעתי למצב הזה איתו.
למה לעזאזל הוא היה חייב להתאהב בי? מתי נתתי לו יותר מקור וריחוק שהוא הרגיש בנוח כל כך איתי?
למה אני? אלוהים!
כל מה שרציתי זה להיות לבד ועכשיו אני כלוא פה.
הדלת נפתחה לאחר רעש של מפתח בחריץ הדלת וקאנגלה נכנס, מתיישב מולי ומביט בי.
הסטתי מבט בכעס.
״אני רוצה שתראה עולם, עבדת בשבילי 7 שנים, אתה לא חושב שהגיע הזמן שאפנק אותך?״ הוא נשען לכיווני ומנסה לאחוז בידיי, אבל אני משלב אותן שוב, מקפל את רגלי ומתכווץ כמה שיותר רחוק ממנו בחדר.
״אני לא רוצה שיפנקו אותי, אני רוצה את החופש שלי״ אני ממלמל.
״אתה תקבל אותו כשלא תנסה לברוח יותר.
זה רק עונש, אתה לא תהיה פה לעולם״ הוא מחייך אליי חיוך קטן ואני מחזיר לו מבט אדיש.
״אני מתכוון לחופש אמיתי, חופש ממך ומהמקום הזה״ אני מבהיר לו בכעס.
״המקום הזה הוא הבית שלך ואתה צריך להרגיש בו בנוח.
לא הייתי בחיים מביא לפה מי שהוא אחר על פניך.
אתה הכול בשבילי. לכן אני רוצה לתת לך הכול״ הוא אומר בטון רך, אבל זה לא מרכך אותי, רק הופך אותי לקשה יותר.
YOU ARE READING
FETISH ( Hebrew )
Romanceנואה מצא את עצמו כלוא בין הטופרים של קאנגלה, אבל לא הבין למה זה קורה לו. גם קאנגלה לא ידע בדיוק למה הוא עושה את מה שהוא עושה בהתחלה.. עד שהוא הבין שהוא התאהב בו.. התאהב קשות.
