איזה פאקינג באלגן.
איך אני אצא מהשיט הזה עכשיו?
״אני לא יכול לעשות את זה.. קאנגלה, אני חושב שיהיה עדיף שנחיה בנפרד,
כנראה שאיך שהוא עברנו את הגבול.. ואני לא יכול לקבל את זה..״ אני מנסה להסביר לו בכנות.. מרגיש עדין חסר רגישות.
״לא, אתה נשאר איתי, אני אגרום לך לאהוב אותי.
אנחנו יכולים להיות מאושרים״ הוא נשמע כאילו הוא מתחנן.
אני נאנח.
״אהבה לא עובדת ככה, קאנגלה״ אני מנסה להיות סבלני אבל זה קשה.
ויש שקט.. שקט שונה.
שקט של לפני הסערה.. אני יודע.
״אם אתה לא תסכים להישאר, אני אכריח אותך.
אני לא אתן לך ללכת ממני״ הוא נשמע רציני,
אבל אני מגחך, חושב שהוא מוציא את הסיטואציה מפרופורציה ולא בדיוק חושב על מה שהוא אומר..
אבל אז יש שקט,
ואחרי השקט, יש עוד שקט,
ואני מתחיל להבין באיזה סיטואציה נקלעתי ומסתכל למעלה אליו באימה,
מנסה לפתוח את הדלת של הנהג.
אבל הבן זונה מהיר ממני, הוא שולף את המפתחות מהחריץ של ההתנעה ונועל את הרכב.
אני קופא בהלם.
״מה פאקינג לא בסדר איתך?
אתה מבין בכלל מה אתה עושה?
פתח את הדלת!״ אני צועק עליו,
מנסה לפתוח את הדלת מהפצ׳ופצ׳יק שלה- אבל הוא נועל מיד אחרי,עוד לפני שאני מספיק לחשוב על פתיחת הדלת.
איפה שהוא, עשר דקות אחרי, אני מרים ידיים,
נשען על המושב שלי ומכסה את פניי בידי לרגע, מנסה לא להיכנס לחרדה.
מצידי השני, קאנגלה יושב במבט קר ואדיש, עם המפתחות ביד,
נראה חסר אכפתיות.
״אתה עושה מה שהוא חמור, אתה מבין את זה?
זאת עברה על החוק״ אני מנסה לחזור לעשתונות שלי..
״לא נכון, זה חלק מהאימוץ שלך, אתה חלק מהמשפחה, אף אחד לא יכול להגיד לי מה לעשות״ הוא אומר בקול מונוטוני ואדיש.
ואז אני פתאום מבין,
זה הצד האפל יותר בו שממנו פחדתי,
זה מה שראיתי מאחורי החיוך המקסים, ההתחנפיות החוזרות ונשנות, והפרצוף הנאה, והכסף והמכונית והבית הענק.
אני כנראה הייתי היחיד שראה את האופל הזה בנשמה שלו.
״גם אם תכלא אותי,
זה לא יגרום לי לאהוב אותך.
אלה לשנוא אותך.
ואם אני לא נמשך אליך, קאנגלה, אז אני לא.
אתה לא יכול לכפות עליי.
בעצם.. אני מאמין שאתה כן, אבל זה לא ישנה את הרגשות שלי״ אני מגיע למסקנה שהגעתי כבר לדרך ללא מוצא, אז עדיף שאהיה כנה.
״אתה חושב עליי כל כך נמוך?״ הוא לוחש בכאב, הפוקר פייס שלו נשבר והפרצוף שלו נראה כאילו כואב לו מה שהוא.
״אתה מאיים עליי שאהיה אסיר בבית שלך.. איך אתה חושב שאני אראה אותך אחרי איום כזה?״ אני בוהה בההגה של המכונית, נושם נשימה עמוקה.
״בוא נלך ללימודים,
תחשוב על מה שאמרת ו..״ המשפט שלי נקטע על ידי הצחוק שלו.
״לא הבנת? אנחנו לא הולכים ללימודים.
לא היום, וכנראה שלא לזמן מה״ אחרי שהוא מסיים לצחוק, הוא מרצין ומדבר בקור.
״קאנגלה..״ אני מנסה לחשוב מה לעשות, הוא קוטע אותי כמו תמיד.
״תכנס למושבים האחוריים, אני נוהג״ הוא מביט בפניי בעיניים הקרות והמפחידות האלה,
הטבע האמיתי שלו פתאום מתגלה.. ואני לא מופתע.
אז אני נאנח,
לא מצפה ממנו ליותר מזה,
ועובר לשבת מאחור.
ברגע שאני מסתדר במקום , הוא מסתובב אליי לפני שהוא מתיישב לגמרי במושב הנהג וחוגר אותי, מבהיל אותי.
המבט שלו עולה לשלי והעיניים שלו נראות אדומות ורטובות..
״אני אגרום לך לאהוב אותי״ הוא מבטיח, מסתובב ומתיישב בתא הנהג, חוגר את עצמו ונועל את הרכב לגמרי.
ואני נותר מבולבל, לא מבין איך נקלעתי לסיטואציה הבדיונית וההזויה הזאת..
YOU ARE READING
FETISH ( Hebrew )
Romanceנואה מצא את עצמו כלוא בין הטופרים של קאנגלה, אבל לא הבין למה זה קורה לו. גם קאנגלה לא ידע בדיוק למה הוא עושה את מה שהוא עושה בהתחלה.. עד שהוא הבין שהוא התאהב בו.. התאהב קשות.
