45- קנגאלה

3.3K 250 71
                                    

אנחנו כבר שנה רשמית ביחד.
תאמיני או לא, הוא אמר לי שהוא אוהב אותי ולא יכולתי לבקש יותר.

להיות עם נואה לא היה כמו שציפיתי.
חשבתי שהוא יהיה יותר תלותי ודביק, אבל במקום זה הוא היה הבחור המגניב שתמיד הכרתי, רגוע וכנה.
הוא כן ביטא את הרגשות שלו וגרם לי להרגיש כל מיני תחושות.
אבל חשבתי שהוא יהיה לגמרי אחר.
זה די רחגש אותי, כי הבנתי שהצלחתי לפתוח את הלב שלו אליי ולגלות אותו כעצמו, בלי מסכות קרירות וכעס.

הוא היה מקסים.
והרבה יותר מושך משציפיתי.

מה הפלא שקמתי עכשיו איתו במיטה אחרי לילה ארוך.
הוא התמתח וחיבק אותי, מברך אותי בבוקר טוב ובנשיקות על הצוואר.
אני מחייך ורוכן אליו, מנשק אותו עד שאין לו אויר.
אבל הוא לא מתלונן, רק שוכב ומקבל את האהבה שאני נותן לו בשמחה, בלי מחאה, מחזיר לי באותו מטבע .

״בוא נתחתן״ אני מציע לו כמעט כל יום, ונדחה.
״אנחנו כבר שנה ביחד. למה לא?״ אני מקדים תרופה למכה.
נואה מושך כתף בפינוק ואני מחייך.
״אתה שובר לי את הלב״ אני אומר בצחוק.

זה הפך להיות טקס בבוקר- אני מציע לו להתחתן והוא מסרב.
יש לנו עכשיו בדיחות פרטיות.. מי האמין?
״מסכן שלי״ נואה אומר בצניות, כורך את גפיו סביבי ומנשק אותי.

אני נאנח.
״ מזלך שאתה כל כך חתיך. זה עוזר לי לסלוח לך״ אני אומר והוא מחייך.

״תשאל אותי עוד שנה אם אני רוצה להתחתן, אם השרוד עד אז ביחד, אני אסכים״ הוא אומר ואני מחייך אליו במבט זדוני.
הוא מחזיר לי מבט שואל ואני מוציא את הפלאפון שלי מהמטען וכותב את ההסכם בפתקים שבאייפון.

״מה אתה עושה?״ הוא שואל.

״מתעד את ההבטחה שלך. חסר לך שאתה לא תסכים בדיוק עוד שנה מהיום״ אני כותב את הדברים בפלאפון והוא צוחק, מנסה לחטוף לי את הפלאפון.
״קרציה! תביא לי לראות מה כתבת!״ הוא מבקש ואני נותן לו מבט מצחיק.
״בסדר, אבל אתה לא נוגע בפלאפון״ אני אומר, מעמיד פנים שאני לא סומך עליו והוא מהנהן.
אני מסובב את הפלאפון ומצליח להרחיק אותו בזמן כשהוא מנסה שוב לחטוף אותו, הוא זריז ולי יש מזל.

״אוף, בסדר, עוד שנה נראה״הוא ממלמל ומוותר.
אני נועל את הפלאפון בחיוך ומניח אותו על השידה חזרה במטען, מסתובב אליו ומחבק אותו אליי.

״עוד שנה מהיום אתה תהיה ארוסי רשמית״ אני קובע והוא צוחק.
״אני לא הולך לשחרר אותך, בחורון״ אני אומר בהומור והוא צוחק.

״בסדר דו ז׳ואן״ הוא מתגרה בי ואני פולט צחקוק-
אנחנו ממשיכים להציק זה לזה בלי סוף, מקניטים ומעצבנים זה את זה.

ואני נשבע שזה אחד מהרגעים הכי שמחים בחיים שלי.
הוא תמיד היה החולשה שלי, הנקודה הרגישה שלי.
הפאטיש שלי.
מי יתן לו לחמוק לי מבין האצבעות עכשיו?

—————

הסוף!

תודה לכן על הקריאה בנות💗
מקווה שנהנתן מאוד מאוד ושתתמכו בי בשני הסיפורים האחרים שכרגע אני מעלה אליהם פרקים🥺

תודה לכן🙏🏻

עדכון-
לא יהיה אפילוג/המשך/עונה שניה, לתשומת ליבכן :)

FETISH ( Hebrew )Onde histórias criam vida. Descubra agora