41-נואה

2.1K 206 28
                                    

מה שהוא היה שונה בקנגאלה.
הוא נתן לי קצת יותר ספייס, חייך אליי והתבדח מידי פעם באופן שאהבתי...אני לא אשקר.

אבל זה היה רנדומלי, ובאמת היה נראה לי מוזר שהוא מתהפך שוב.

״אתה שוב עושה את זה״ אני אומר לו והוא מביט בי בשאלה.
״אתה שוב משנה את הפרצוף שלך.. הפכת מבכיין לבדרן״ אני מציין והוא מחייך.

״אני יודע״ הוא אומר בקלילות ואני מסתובב להביט בו.
״אתה יודע?״ אני שואל אותו והוא מהנהן.
״הרגשתי שאני חוזר על עצמי ושאני מכביד עליך עם הבכי וההצגות שלי שמעוררות רחמים, אז בחרתי לקום על הצד הכפי שלי.. הוא עדיף מהמדוכא״ קנגאלה אומר ואני מביט בו בשאלה.

בכמה שבועות האחרונים הוא באמת יותר נסבל, והאמת היא שאני מרגיש שאני לומד לפתוח את הלב שלי אליו.

מאז אותו יום שקרה מה שקרה בינינו.. הרגשתי כמו אדם רע להתעלם ממנו והתקרבנו במובן מסוים..

אבל לגבי השינוי הזה אני לא בטוח.

״מה?אני חתיך?״ קנגאלה תופס אותי בוהה ואני מחייך חיוך עייף.
״אתה לא מתנהג כמו עצמך״ אני נאנח.
״אתה לא אוהב אותי כשאני עצמי..לפחות ככה אתה מחייך אליי״ הוא מחזיר בנונשלנטיות ואני מביט בו בקצת עצב.
״אני מעדיף שתהיה אתה משתכפה על עצמך את מסכת המגניבות הזאת..לפחות אז יותר קל לי להבין אותך״ אני אומר והוא מרים אליי מבט,נשאר שקט לזמן מה ואני מתחיל להרגיש לא בנוח.

״אתה בחיים לא תאהב אותי״ הוא נשמע על סף בכי כשהוא לוקח את הפלאפון שלו ואת צרור המפתחות שלו ועולה לחדר שלו, משאיר אותי מופתע.

אני לא אוהב אותו?

אני לא מת עליו, אבל אני לא שונא אותו.. למה הוא כל כך פגוע?

אני לא יכול לשנוא אותו יותר אחרי אותו יום.
הוא אמר לי שהוא אוהב אותי במשך כל הלילה וחיבק אותי חזק כשהוא נרדם.
הרגשתי בטוח..הרגשתי שחם לי ונעים לי...

לא שנאתי את זה...

FETISH ( Hebrew )Where stories live. Discover now