ככול שגדלנו יחד עם השנים,
המשכנו לריב ולריב ואז חזרתי לדבר איתו, לישון איתו ולצחוק איתו כאילו כלום לא קרה.
לא היינו חברים טובים למרות הנסיונות שלי להתקרב אליו.
אבל האהבה שלי אליו המשיכה להתעצם למרות הכול.
לא יכלתי להחזיק את עצמי יותר בשלב הזה וידעתי שהייתי חייב לדבר עם ההורים שלי.
אז שחקתי את עצמי חולה באחד הימים ואמרתי לו ללכת ללמוד לבד.
מה שהוא כמובן עשה בלי לשאול שאלות.
אז ברגע שהוא יצא מהבית, הלכתי והתקלחתי, חושב שוב ושוב על מה שאגיד,
מקווה שהכול יהיה בסדר.
לא ידעתי מה האג׳נדה של ההורים שלי לגבי קהילת הלהטבים.. אבל אני מקווה שהכול יהיה בסדר.
למזלי, ההורים שלי היו היום ביום חופשי בבית,
אז כשירדתי לאכול - הופתעתי.
תכננתי לדבר איתם בפייס טיים בפלאפון שלי,
אבל נראה שאני לא אצטרך לעשות את זה.
״נואה אמר שאתה לא מרגיש טוב.. מה יש לך? אתה רוצה שאכין לך תה?״ אמא שלי קמה ישירות ללטף את ראשי ולבדוק את המצח לי עם ידה.
הנדתי ראש וביקשתי שתשב.
״אני רוצה שנדבר על מה שהוא חשוב״ אמרתי בקול שקט,פתאום באמת מפחד מהתגובה שלהם.
הם הסתכלו זה על זה לרגע, ואז הניחו את כל מה בידיים שלהם והביטו בי בצפייה.
״מה אם.. אני קצת שונה?״ שאלתי בשקט, קצת מפוחד.
״אתה מנסה לצאת מהארון?״ אבא שלי שאל בכנות, רואה את הכוונות שלי כבר כנראה.
״כ...כן.. כלומר..״ אני מנסה להסביר אבל נקטע.
״אמרתי לך שהוא מאוהב בנואה, את חייבת לי את העשרים דולר האלה גברת״ הוא פונה לאמא שלי בהבעה משועשעת ואז חוזר לפתוח את העיתון שקרא ולוקח שלוק מספל הקפה שלו.
אני מביט בהם בבלבול כשאמא שלי צוחקת.
״אנחנו יודעים שאתה אוהב אותו, קאנגלה..
איך לא?
אנחנו יודעים שאתם ישנים יחד בלילה גם עכשיו כשאתם מבוגרים.
אנחנו רואים אותך מביט בו ומלטף אותו לפעמים.
הוא ריכך אותך״ אבא שלי אומר בחצי חיוך של יודע הכול.
אני עדין מבולבל.
״לא אכפת לכם?״ אני מבולבל והם שניהם מחזירים בהנדת ראש.
״אם אותו אתה רוצה, אנחנו נתמוך בך ונאהב אותו כאילו הוא הבן השני שילדתי בעצמי.
אנחנו יודעים כמה טוב הוא עשה לך מאז שהוא פה.
הוא עזר לך בכול מקצוע שהתקשת בו, היה הבייביסיטר שלך רוב הזמן כשלא היינו פה ועשה עבודה נפלאה בלשמור על הכסף שנתנו לו.
הוא חכם וילד טוב ומנומס,
אין סיבה שלא נאהב אותו.
והוא התמודד איתך והיה כמו הורה שלישי בשבילך למרות שהוא צעיר ממך.
לא כול אחד היה מצליח להכיל אותך, קאנגלה.
אפילו אני כאמא שלך יכולה להעיד״ אמא שלי מדברת בכנות, מחייכת אליי ונראת מאושרת.
״אז אתם תעזרו לי?״ אני מביט בהם בחיוך, מרגיש הקלה כשאני מבין שהם לא צוחקים.
״רק תבקש״ אבא שלי מהנהן.
אני קם במהירות ומחבק את שניהם חזק, מנשק כל אחד מהם.
״אם ככה, אז אני מבקש שתכירו בו כבן שני,
אני רוצה שירגיש בבית..
עשיתי לו חיים קשים בשנים האחרונות ואני רוצה לפצות אותו על הכול״ אני מבקש מהם, שמח כשהם מסכימים איתי.
איזה הקלה..
YOU ARE READING
FETISH ( Hebrew )
Romanceנואה מצא את עצמו כלוא בין הטופרים של קאנגלה, אבל לא הבין למה זה קורה לו. גם קאנגלה לא ידע בדיוק למה הוא עושה את מה שהוא עושה בהתחלה.. עד שהוא הבין שהוא התאהב בו.. התאהב קשות.
