לא עבר אפילו שבוע, והוא כבר מוקף בחברים משלו- הוא יושב איתם רחוק ממני בחדר האוכל ונראה שמח.
זה מתסכל אותי לדעת שאני לא מצליח לגרום לו לחייך כמו שהם מצליחים.
וכשאנחנו בבית, אני לוקח אותו איתי לחדר לראות סרט.
אני לא יודע למה קשה לי כול כך עם הקרבה שלו לאחרים..
אחרי הכול, אני רק רוצה שהוא יהיה מאושר..לא?
״שב קרוב יותר, אתה לא מכוסה ככה״ אני אומר כשנואה מתיישב כמה שיותר רחוק ממני בספה.
הוא מביט בי לרגע ואז מניד ראש,
״לא צריך״ הוא לא טורח אפילו להסתכל עליי.
זה מכאיב לי קצת- כי אני באמת אוהב את הקרבה שלו.
זה גורם לי לתהות כל פעם מחדש אם אני אי פעם אצליח להתקרב..
אני מנסה לכבד את המרחק הקטן ביננו, אבל נראה שמתחיל להיות לו קר, אז אני מתקרב אלי ומכסה אותו, מחבק אותו אליי.
הוא קופא, לא מדבר, לא מביט בי..
פשוט נשאר לשבת כמו מאובן מבלי לתת לי שום מילה או מחווה בחזרה.
ולמרות זאת, אני רק שמח שהוא איתי.
ורק כשסוף הסרט מגיע והוא מנסה לקום, אני מבין שבהיתי בו לזמן ארוך מידי.
הוא מנסה לקום אבל אני מהדק את החיבוק.
״תישאר,חם פה״ אני מבקש.
אבל הוא יוצא מהאחיזה שלי וקם.
וכשהוא הולך, אני נותר מבולבל עם השאלה-
למה אני מרגיש ככה לידו,ומה זאת ההרגשה הזאת?
——————————————
כשאנחנו בכיתה,
הוא מאוד חברותי, הוא מדבר עם הרבה אנשים וכולם אוהבים אותו.
אני אוהב את זה ושונא את זה.
אני רואה איך אנשים מסתכלים עליו, חלקם בהערצה, חלקם בחיבה.
זה גורם לי להבין שאני לא היחיד שרואה בו את היופי שלו.
אני מבין שאני לא היחיד שרואה את האופי המעניין שבו.. הוא ילד מרתק-
כשהוא קריר, אתה לא תצליח להמיס אותו,
כשהוא נחמד, הוא נחמד לכולם ושווה בשווה,
הוא אפילו עוזר לילדים אחרים ללמוד ומחבק אנשים כשהם באים להגיד לו שלום.
אבל למה איתי הוא שונה? למה איתי הוא לא לבבי? למה איתי הוא כל כך מרוחק?
אני גם רוצה להתקרב אליו, להיות חבר טוב שלו.
אני גם רוצה שהוא יחייך אליי.
אני רוצה שהוא יסתכל עלי גם בחיוך וירגיש איתי חופשי.
שיתיישב לידי, לא בצד השני של הכיתה..
אבל מה אני יכול לעשות?
הוא שונא אותי משום מה ואין דבר שישנה את זה.
הוא לא אוהב אותי ולמרות שאני לא מבין למה, אני עדין מנסה לפצח את התעלומה הזאת.
״אתה מתכוון להמשיך לבהות או שאתה בא לשבת איתנו?״ אנוואר צועק לי מהצד השני של הכיתה ונואה מסתובב בדיוק בשביל לפגוש בעיניי.
כנראה ששוב בהיתי בו לזמן ארוך מידי.
הוא מביט בי במבט מבולבל, קריר ומשועמם, ואז מסתובב, כאילו הוא נגעל מהמבט שלי.
וזה מכאיב לי, אני מודה.
———————
תהיו פעילות פליזז🙏🏻
YOU ARE READING
FETISH ( Hebrew )
Romanceנואה מצא את עצמו כלוא בין הטופרים של קאנגלה, אבל לא הבין למה זה קורה לו. גם קאנגלה לא ידע בדיוק למה הוא עושה את מה שהוא עושה בהתחלה.. עד שהוא הבין שהוא התאהב בו.. התאהב קשות.
