FETISH ( Hebrew )

6-נואה

׳ מה אם לא תהיה יותר בתפקיד? אלה רק חלק מאיתנו?׳

השאלה הדהדה בראשי ללא הפסקה..
לא הבנתי למה זה קורה..
למה הם פתאום מחליטים להיאחז בי..
זה גרם לי להרגיש כלוא.

״הכול בסדר?״ הידיים של קאנגלה נכרכו סביב מותני בזמן שסידרתי לו את צווארון החוצה כמו שביקש.
הוא רוצה ללכת למסיבה- ואני חייב ללוות אותו כמו תמיד..

ואני עוזר לו להתארגן כי הוא אוהב להשקיע ביציאות כאלה.
״כן״ אני ממלמל בהיסח דעת, מוריד את ידיו ממני ומסיים לסדר את חולצתו.
ואז אני עוקף אותו כדי ללכת ולבחור לו חגורה.
כשאני מסתובב, הוא שעון על השידה שמקודם הייתי עם הגב אליה, מסתכל עליי עם אותו המבט המוזר הזה שהיה לו מאז היום שפגשתי בו.

הוא בוחן אותי מכף רגל ועד ראש, ואני שונא את זה.

ואז הוא מחייך אליי, הבעתו מתרככת.
״ איך אני נראה?״ הוא מביט למטה על בגדיו לרגע ואז חוזר להביט בי.
אני בוחן אותו לרגע, מסתיר את השיעמום שלי.

״אתה נראה נחמד״ אני מאלץ את עצמי להיות כמה שיותר נחמד, משתדל לא להישמע מזוייף למרות שאני לא צולח.
״מה? מה לא בסדר?״ הוא יודע לקרוא אותי למרות שתמיד ניסיתי להיות רחוק ולא נגיש.
״הכול בסדר, אתה נראה טוב״ אני מכריח את עצמי להרגיע אותו ולתת לו מחמאה אמיתית.

יש שקט לכמה רגעים,
ולבסוף קאנגלה מתיישר ונעמד מולי.
״אתה רוצה לדבר על זה?״ הוא מנמיך את ראשו,
עיניו יורדות לגובה העיניים שלי.
״על מה?״ אני לוקח כמה צעדים אחורה, מביט בפניו ברצינות, מנסה לרמוז לו שישמור על מרחק מכובד ממני.
״ על מה שמפריע לך״ הוא מתיישר שוב, כנראה מבין את הרמז.
אני בוחן אותו בעיניים חשדניות.
״הכול בסדר״ אני מדבר בשקט, מנסה לאסוף את עצמי מההרגשה המוזרה והמעיקה שבבטן שלי.
מה שהוא פשוט מרגיש מוזר.
״אתה לא צריך להעמיד פנים, נואה, אני יודע שמה שהוא קורה״ קאנגלה לא נראה כאילו הוא מתכוון להרפות.
ואני לא אוהב את העובדה שהוא מתחיל לנסות לדחוף את האף שלו קרוב מידי לדברים שלי.
״שים את החגורה ובוא נצא, אני אחכה לך למטה״ אני מניח את החגורה שלו על המיטה שלו ועוזב את החדר בטריקת דלת,
לא אוהב את העניין המוגזם שלו בי.
הוא עובר את הגבול בזמן האחרון ואני לא אוהב את זה.