החליטו לערוך מסיבה בבית של קודי בסוף השבוע, והוא הזמין את נואה ואותי.
הם עמדו מולי כשהוא לוחש לו מה שהוא לאוזן ומצחיק אותו וזה גרם לי לרצות לתת לו אגרוף לפרצוף.
הוא העביר אצבעות על הלחי שלו והביט בו בחיבה ואני הייתי קרוב ללמשוך אותו משם ולהעלים אותו.
וכשהם נפרדו, משכתי אותו אלי בכעס.
״אתה מכאיב לי״ הוא ניסה למשוך את ידו משלי.
נעצרתי והסתובבתי להביט בו.
הוא הסתכל על היד שלי בכאב וניסה להוציא את היד שלו בכוח.
הרפתי, נותן לו למשוך את ידו אליו.
הוא התרחק ממני, מעסה את שורש כף ידו בהבעה כאובה, מסתכל על העור המעט אדום במעט עצב.
זה עצבן אותי משום מה.
לא יכולתי לשתוק.
״אני לא מסכים לך להיות קרוב אליו, אני שונא את הנגיעות האלה״ אני צועק עליו, לא יכול לשאת את העובדה שהוא חייכן ודברן עם כולם אבל לא איתי.
הוא מרים אלי מבט כועס.
״זה הגוף שלי ואני אחליט מי עושה מה איתו״ הוא צועק חזרה.
אני פולט גיחוך, תופס את פניו בכוח ורוכן אליו בהבעה מאיימת.
״אל תטעה, נואה.
הגוף שלך, החיים שלך, הנשמה שלך.. הם כולם הרכוש שלי.
אז אל תחשוב לרגע שאתה תעשה מה שבא לך״ אני אומר בכעס.
הוא דוחף אותי ונותן לי אגרוף ללסת בתשובה.
״אני לעולם לא אהיה הרכוש שלך, חתיכת פוץ מפונק שכמוך״ הוא צועק בזעם ומיד לאחר מכן בורח.
אני לא מצליח להשיג אותו- והוא נעלם לפני שאני מספיק להתנצל.
מה שעוד יותר מתסכל זה שלאחר מכן, הוא נהפך להיות אפילו קר יותר אליי.
הוא עונה לי רק בכן ולא ועושה מה שאני מבקש בלי לדבר חזרה אליי.
הוא לא מתקרב אלי יותר ממטר ביננו, וכשאני מנסה להתקרב אליו הוא מסתובב והולך, אדיש וקר כקרח כלפיי.
אני לא מתנצל עם זאת,
מתעצבן מהעקשנות שלו ומחזיר לו דווקא.
אני מתגרה בו ומנסה לעצבן אותו,
מרגיש ניצחון מהול במרירות כשהוא קם והולך בעצבים.
ואני יודע.
אני יודע שאני חייב להבין מה לא בסדר איתי.
אבל אני לא מסוגל להתחיל להיכנס לחור הזה.
אני מפחד שאני לא אוהב או לא אבין את מה שאמצא.
אני מפחד שזה יגרום לו להתרחק ממני אפילו יותר.
אני רק רוצה להסתדר איתו, אבל נראה שאני תמיד מגיע איתו לויכוחים ולההפך ממה שאני מתכוון.
הוא פשוט לא אוהב אותי ואני יודע שלא תמיד הייתי אדיב כלפיו, אבל אני לא חושב שאני חרא כלפיו עם זאת.
הוא האדם הראשון שאני רך איתו וסובלני עד כדי כך.
הוא הראשון שגרם לי לרצות לדאוג לו ולהיות לצידו כמה שאוכל.
הוא היחיד שברגע שהוא מולי- פיזית או במחשבות.
הראש שלי מתנקה מכול דבר אחר וזה רק הוא.
למה הוא לא מבין שהוא נחשב כל כך בלב שלי?
למה הוא לא מסוגל להתרכך קצת ולהסתדר איתי?
אם הוא רק היה מחייך אלי פעם אחת- הייתי נותן לו הכול.
——————
אני משתדלת להעלות פרקים מכל הסיפורים בבת אחת,
אבל אני לא מבטיחה שזה יקרה תמיד- אני לא בחופש, אני עובדת בשירותי הבריאות לכן זה קצת קשה לי אבל אני אשתדל.
מקווה אני עושה לכן בידוד מעניין.
CZYTASZ
FETISH ( Hebrew )
Romansנואה מצא את עצמו כלוא בין הטופרים של קאנגלה, אבל לא הבין למה זה קורה לו. גם קאנגלה לא ידע בדיוק למה הוא עושה את מה שהוא עושה בהתחלה.. עד שהוא הבין שהוא התאהב בו.. התאהב קשות.
