ביום ההולדת שלו לקחתי אותו לטיול בניו יורק,
קניתי לו כמה בגדי מעצבים וכמה מאכלים שאהב.
אבל הוא נראה במקום אחר.
למרות שהשקעתי בו זמן, מאמץ, דם יזע ודמעות..
הוא עדין נראה מצוברח ולא מרוצה.
הוא נראה משועמם ואדיש לניסיונות שלי.
הוא נראה לא שמח.
אפילו עצוב ומדוכא.
זה הרג אותי.
חשבתי שאם אתאמץ קצת הוא יפתח את הלב שלו..
אבל נראה שהוא לא התכוון לתת לי הזדמנות.
״חשבתי שנלך לקולנוע אם תרצה״ אמרתי לו בחיוך, מנסה לרכך אותו.
הרי, כל אדם אחר שהכרתי נמס מהחיוך שלי.
אבל הוא נהיה קשה יותר רק מלפגוש במבט שלי באופן מוזר.
הוא הניד ראש למשמע ההצעה.
״אני רוצה לחזור״ הוא ביקש ברצינות, נראה מהורהר והביט בחלון מצידו השמאלי בשיעמום.
מיותר לציין שצילמתי אותו בלי ששם לב..
ואם הייתה לו גישה לפלאפון שלי, הוא כנראה היה נבהל מכמות התמונות שלו כשהוא ישן, אוכל, מדבר עם חברים ואפילו יושב ונראה משועמם.
אהבתי אותו יותר ממה שיכולתי לתאר במילים, לא יכולתי לדמיין את עצמי נותן לו ללכת.
״למה?
זה יום ההולדת שלך, אתה לא רוצה לחגוג אותו ?״ אני שואל בחיוך,
מביט בו בנסיון לראות אם יש אפשרות לשכנע אותו.
אבל הוא מניד ראש.
״אני לא רוצה לחגוג, אני רוצה לחזור לנוח״ הוא קבע, מביט בפלאפון שלו כנראה כתירוץ לא לפגוש במבטי.
הוא לא נשבה בקסמים שלי, מה שהיה לי מוזר והזוי.
מעולם לא ראיתי מי שהוא נשאר אדיש כל כך לחיוך שלי, לדיבור המתוק שלי או לחיבה שלי.
אנשים היו נמשכים אליי אפילו מבלי לדעת מי אני.
תמיד הייתי מוקף בכל מיני אנשים, תמיד היו רוצים לבלות איתי ולדבר איתי..
אבל באופן מכאיב, האדם היחיד שבאמת עניין אותי לא שם עליי זין.
הוא היה מלווה טוב, לימד אותי ביסודיות לכל מבחן ועזר לי בכול דבר מקצועי.
אבל הוא יצר ביננו מרחק כשזה נגע באיזור האישי.
הוא לא רצה להתקרב ולא נתן לי להתקרב.
הוא היה באנטי כל כך אליי שהוא לא הסכים אפילו להסתכל עליי כשלא היה חייב.
הוא תמיד נראה לא בנוח כשהגענו לדיבור אישי יותר או יותר חברי..
כלומר, אם אני הייתי מגיע..
כי הוא מעולם לא יזם שיחה או שאל שאלות.
הוא פשוט עשה מה שאמרתי לו ולא יותר.
״אתה מרגיש טוב?״ אני שואל והוא מהנן בהיסח דעת, כנראה בכלל לא הקשיב למה שאמרתי.
אני נאנח.
״בוא״ אני קם וצופה בו קם ומרים את השקיות של מה שקניתי לו.
אני לוקח ממנו את השקיות וצופה בו מביט בי בחוסר התרשמות, מופתע כשאני מבין עד כמה באמת לא אכפת לו ממני.
העובדה שהוא לא אוהב אותי כואבת.
אבל מה שיותר כואב זה לגלות את זה מחדש כל פעם למרות שאני משתדל להיות טוב ומתוק כלפיו.
DU LIEST GERADE
FETISH ( Hebrew )
Romantikנואה מצא את עצמו כלוא בין הטופרים של קאנגלה, אבל לא הבין למה זה קורה לו. גם קאנגלה לא ידע בדיוק למה הוא עושה את מה שהוא עושה בהתחלה.. עד שהוא הבין שהוא התאהב בו.. התאהב קשות.
