לא רציתי לתקשר איתו לקראת סוף הטיסה וכשנכנסנו למלון.
אז העמדתי פניי ישן ושמעתי אותו מחלק הוראות.
הוא הרים אותי בין ידיו ונשא אותי לחדר.
הוא ביקש מהעוזר שלו לשים את המזוודות בחדר שלנו,
ואז דיבר עם עוד כמה אנשים- עם אחד הוא וידא שתמיד יהיה אוכל בסטאנד-ביי.
עם השני הוא וידא שהמיטה הייתה מסודרת,
ועם השלישי הוא כבר מתלחשש ואני לא מצליח לשמוע.
כשהוא מגיע לחדר המלון,
הוא טורק את הדלת מאחוריו והולך בשקט עד למה שאני מנחש שהיא המיטה במלון.
הוא מניח אותי על המיטה ומכסה אותי,
ויש כמה רגעים של שקט לפני שהוא מניח את ידו על הלחי שלי ומלטף אותה באגודלו.
״נואה, תתעורר בייב״ קאנגלה לוחש,
אני נשאר דומם.
הוא נאנח.
״כמה שאתה יפה״ הוא מדבר בקול שקט ונמוך,
מפתיע אותי כשאני מבין שהוא מניח את הראש שלו על בטני.
הוא פשוט שוכב שם ככה איתי למה שאני משער כרבע שעה, עד שאני נשבר ופוקח עיניים,מתיישב.
הוא מתיישב גם הוא לידי, מביט בי בחיוך.
״אתה ער סוף סוף״ הוא אומר ברוך.
״אנחנו במלון.. תסתכל מסביב,תגיד לי אם אתה אוהב״ הוא נשכב על צידו לידי במיטה ואני מביט סביב בחוסר עניין,
מהנהן אליו ואז קם ומסתכל מחוץ לחלון החדר.
יש שקט, ואני מקווה שהוא ישמר..
אבל כמובן שהוא לא נשמר ואני מתמרמר.
״ אתה רוצה לצאת הוחצה? לטייל?״ קאנגלה עדין שכוב על המיטה , מביט בי.
אני מניד בראשי מבלי להעיף אליו מבט, הולך ומביט סביב, לראות אם יש לי דרך לצאת מפה.
אני מסתובב בסוויטה בגודל של שתי דירות סטנדרטיות, ומסיק שיש רק דלת אחת גדולה וכבדה בכניסה שכנראה תעשה רעש ותפליל אותי אם אנסה אותי.
אנחנו גם בקומה גבוהה אז החלונות מחוץ לתחום.
בקיצור,
אני כלוא.
אז אני חוזר למיטה ומתכסה, עוצם עיניים ומתעלם ממנו.
הוא מנסה לדבר איתי, הוא רוצה שנצא ונטייל אבל אני לא מתכוון ללכת איתו לשום מקום..
מספיק לי שאנחנו לבד.
זה כבר מחורבן.
בסוף הוא מסובב אותי, מבהיל אותי.
העיניים שלנו נפגשות.
״תפסיק עם השקט הזה, אני לא יכול לסבול את זה.
במקום לתת לי את השקט הזה בוא ונדבר על מה שמפריע לך בי.
ככה אני אדע איך להשתפר״ הוא מבקש, מביט בי ברצינות.
אבל אני ממצמץ אליו בעצלות, בזלזול,מוריד את ידיו ממני וחוזר לשכב עם הגב אליו.
״אתה חייב להפסיק, נואה״ הוא שם יד על כתפי ואני מזיז אותה ממני.
הוא נאנח.
״עיצבנתי אותך? זה בגלל מה שאמרתי על המטוס?
צחקתי איתך.. אני מנסה לרכך את האווירה, אתה תמיד קשוח איתי״ קאנגלה מנסה לקבל תשובות אבל, הפלא ופלא, אין מענה.
״נואה!״ הוא צועק, מבהיל אותי עד כדי כך שאני מסתובב להביט בו בפחד.
״דבר איתי.
תכעס עליי,תצרח עליי,תקלל אותי.
אבל אני לא יכול לעמוד בשתיקה שלך.
אני לא יכול עם הריחוק הזה.
אני צריך שמינימלית לפחות תדבר״ הוא מדבר בנואשות.
״אני לא רוצה לדבר איתך״ אני ממלמל.
״ למה?״ הוא נאנח יאוש.
״ כי אין לי על מה לדבר איתך״ אני עונה בקרירות.
״אתה לא נדיב, קאנגלה.
אתה לא אדם כנה או טוב או אוהב או מכיל ומקבל.
אני יודע את זה כי הייתי צריך לעקוב אחריך לכול מקום כמו חיית מחמד.
אתה מרושע כאתה רוצה, ועוקצני ואני לא מתחבר אליך.
אנחנו לא יכולים להיות אפילו חברים כי אתה פשוט שחקן כרגע.
ואני לא אשחק איתך את המשחק שלך.
אני לא אשתף איתך פעולה.
אני לא מתכוון להמשיך ולהסביר לך את זה״ אני קם מהמיטה,
לא רוצה להישאר איתו באותו חדר.
YOU ARE READING
FETISH ( Hebrew )
Romanceנואה מצא את עצמו כלוא בין הטופרים של קאנגלה, אבל לא הבין למה זה קורה לו. גם קאנגלה לא ידע בדיוק למה הוא עושה את מה שהוא עושה בהתחלה.. עד שהוא הבין שהוא התאהב בו.. התאהב קשות.
