הוא היה יכול לשבת ימים שלמים ולקרוא ספרים.
הוא היה שוכח מאוכל ושתיה ונשאב.
ומעבר לתמונות היפות שהיו יוצאות מזה,
עזבתי אותו לנפשו בשביל שיוכל להנות מהקריאה.
אבל זה נהפך להיות מוגזם ביומיים האחרונים-
הוא לא אכל או שתה ודאגתי.
התיישבתי על מסעד הספת היחיד שעליה ישב וקרא והעברתי יד בשיערו בעדינות,
פורע את שיערו מעט ואז מוריד את ידי אל הלחי שלו, מחזיק בפניו ומלטף את לחיו באגודל שלי כשאני מושך את קודקוד ראשו אליי ומניח שם נשיקה.
הוא הרים אליי מבט ונראה לא בדיוק בנוח,
אבל החזרתי לו חיוך בנסיון לרכך אותו והושטטתי לו בקבוק מים.
״קח, לא שתית או אכלת כבר הרבה זמן״ אני אומר בטון רגוע, מנסה להיות עדין כשאני פונה אליו.
הוא לוקח ממני את בקבוק המים בתשובה ואז חוזר לקרוא.
וזה באמת כואב עד כמה שהוא אדיש אליי.
אבל אני לא מוותר.
״אתה רוצה שאכין לך מה שהוא לאכול?״ אני מלטף את ראשו ומביט לעברו עם חיוך קטן.
עם כמה שאני שונא את הקודי ההוא, הייתי חייב להסכים איתו על ששמתי את עצמי ראשון עד עכשיו.
ובחרתי לשים אותו בסדר העדיפויות שלי מעכשיו,
רציתי לדאוג לו ולאהוב אותו עד שהוא יבין עד כמה אני מוכן להקריב בשבילו.
הוא החזיר לי מבט חשדן והניד ראש.
״ אתה רוצה להזמין מה שהוא?״ נשארתי סבלני, למרות שלא יכולתי לדמיין את עצמי כל כך סבלני לפני שהכרתי אותו.
הוא שוב הניד ראש.
נאנחתי.
״אתה לא יכול לא לאכול,
אתה חייב למלא את הבטן״ אני קצת דואג עכשיו.
הוא מתנהג ככה מאז התקרית עם קודי ומדלג על המון ארוחות.
״אני בסדר״ הוא עונה בהיסח דעת, שקוע בספר שלו שוב.
אני מביט בו לכמה רגעים עדין מודאג, מהסס מה כדאי שאעשה.
לבסוף אני מחליט להזמין לו כמה רולים של סושי שהוא ממש אוהב ומקווה שהוא יסכים לאכול.
וכשהאוכל מגיע אני נעמד מאחורי הספה ומסרק את שיערו לאחור בעדינות,
״האוכל הגיע, בוא״ אני מבקש ברכות, ממשיך ללטף את ראשו עד שהוא קם.
לזמן מה, הכול בסדר.
אנחנו אוכלים בשקט והוא ממשיך לקרוא את הספר שלו גם באוכל,
משתמש בצ׳ופסטיקס שלו בידיים הקטנות שלו ונראה מתוק כמו תמיד.
אני מחייך למראה שלו, נמס מכמה שהוא מקסים.
״למה אתה מסתכל עלי ככה?״ הוא שואל כשעיניו עדין קבורות בספר,
מפתיע אותי.
אני פולט צחקוק קטן.
״אתה נראה חמוד ככה, החולצת גולף הזאת מתאימה לך״ אני מנסה להיות מתוק ולהחמיא לו, אני מנסה להראות לו שאני נחמד..
אבל נכשל כמו תמיד.
״אל תהיה כל כך נחמד פתאום רק כי אתה מרחם עליי.
זה מעייף ולא נוח״ הוא קם עם הצלחת הריקה שלו ומניח אותה בכיור,
מיד לאחר מכן עוזב את המטבח ומשאיר אותי מאוכזב.
YOU ARE READING
FETISH ( Hebrew )
Romanceנואה מצא את עצמו כלוא בין הטופרים של קאנגלה, אבל לא הבין למה זה קורה לו. גם קאנגלה לא ידע בדיוק למה הוא עושה את מה שהוא עושה בהתחלה.. עד שהוא הבין שהוא התאהב בו.. התאהב קשות.
