אמת כואבת

פרק 30

פרק 30:
-נ.מ אריקה-
בבוקר שאחרי עוד לא הספקתי לעכל את הכמות מידע שצ׳ייס גילה לי ולכן לא ציפיתי להגיע למשרד שלו ולראות את מה שראיתי.
פתחתי את דלת המשרד כשהמזכירה נתנה לי לעבור בלי בעיה ובלי שתאלץ אותי להבטיח שפעם הבאה אקבע פגישה. מולי עמד צ׳ייס, עניבתו הייתה פתוחה ונתלתה על צווארו, כך גם המכופתרת שלו בעוד ג׳קט החליפה היה זרוק בצד. שיערו היה מבולגן ושרוולי המכופתרת היו מופשלים כלפי מעלה. את עיניו עיטרו עיגולים שחורים ופניו היו עייפות. רק אז הבנתי שהחליפה היא אותה חליפה מאתמול ושכנראה הוא לא ישן או לפחות ישן במשרד ולא בביתו. המחשבות שעברו בראשי היו מלוכלכות, לא כלפיו, מה שהיה קשה בגלל הגוף האלוהי שהציג עם השישה קוביות שעיטרו את ביטנו, אלא מחשבות על מה עשה במשרד ולמה לא עשה זאת בבית. אך לפני שהמחשבות התפזרו והשתלטו על מוחי בגועל צ׳ייס מנע מהן לעשות זאת ודיבר.
״זה לא כמו שזה נראה, הייתי כאן כל הלילה במטרה לקדם את החקירה שלנו.״ אמר וקרא לחקירה ׳שלנו׳ גורם לעצמו להיות חלק ממנה אוטומטית כאילו הוא זה שצריך לנקות את שמו.
הוא כיפתר את חולצתו בצורה עקומה ותפס בידי מוביל אותי לשולחן העבודה שלו אהל יותר חשוב למה שהיה על החלון שהסתיר את הנוף, עשרות דפים כל אחד מהם מלא במילים או בתמונות.
״עוד לא סיימתי לעבוד על זה אבל תראי, התמונות לפנייך זה כל האנשים והמידע עליהם ואיך הם קשורים לריידן. לא ידעתי איך הבלשים משתמשים בחוטים האלה כדי לקשר בין האנשים אז הדפסתי כל מידע על בן אדם בצבע אחר כדי שנבדיל. אבל יש מכנה משותף בין כולם בזה אני בטוח.״ הוא אמר והתחיל להצביע על דפים, שלושה גברים ושלוש נשים היו הפרצופים שהסתכלו עליי, ליד כל אחד מהם מידע אישי ועוד דף ועליו מידע על איך הם קשורים לריידן, הרבה ממה שכתוב באלי הם קשורים כתוב בכתב יד מבולגן וגברי, בלי להניח ידעתי שזה כתב היד של צ׳ייס. חלק מהמילים או מהמשפטים היו מסומנים במקררים שהתאימו לצבעי בבריסטולים עליהם הודפסו, צהוב, ירוק, ורוד, סגול, תכלת וכתום. שישה צבעים לשישה אנשים.
עמדתי בהלם, היה לי ברור שצ׳ייס עבד על זה כל הלילה, ניסה לגלות פרטים וניסה לשער איך הם קשורים לריידן. ״למה המשטרה חקרה דווקא את ששת האנשים האלה?״ שאלתי בבלבול מנסה להבין מה הקשר שלהם לריידן, מעולם לא שמעתי עליהם לפני ולא היה לי את מי לשאול חוץ מאת צ׳ייס.
״על זה אני לא יודע לענות.״ אמר ונעצר לרגע, ״בעצם יש חי הרבה שאלות לגביהם, אבל אנחנו צריכים לשבת על זה ביחד ולהחליט ממי אנחנו מתחילים אחד אחד לאט ובזהירות אם אחד מהם הרוצח הם עלולים להיות מסוכנים.״ הוא אמר וחזרתי לבחון את שמות האנשים שכבר ידעתי בעל פה. ״סאם ג׳קסון, ניקול בראון, מארק וואייט, ניק ת׳ומס, אן רוברט וקלי תומפסון.״ מלמלתי שוב ושוב מכירה את הפרצופים שמתאימים לשמות הללו ומנסה לשנן גם אותם בזכרוני, להתאים פרצוף לשם.
״אז איך הם קשורים אחד לשני?״ שאלתי בסקרנות וצ׳ייס הסתכל עליי ואז על הדפים.
״כולם עובדים פה.״ הוא אמר וגרם לי להבין למה אין לי מושג מי אלה אבל למה לו יש מושג.
-
מקווה שנהנתם מהפרק אשמח לקרוא את דעתכם בתגובות❤️.
אוהבת ומעריכה,
הדר❤️