אמת כואבת

פרק 42

פרק 42:
-נ.מ אריקה-
כבר יותר מדי דרכים מובילות אליי, בקתה שאחד החברים הכי קרובים של ריידן לא ידע עליה אבל אני הייתי בה, בגידה מריידן עם זייזה לשעבר ועוד בגידה במועדוני זנות כעזרה לחבר. ועכשיו אני צריכה להתמודד עם עוד מישהי שמאוהבת בריידן כבר כמה שנים ובכל זאת לא היה ביניהם כלום עד כמה שצ׳ייס יודע אבל בזמן האחרון נראה שצ׳ייס לא ידע הרבה על ריידן, לפחות לא בחודשים האחרונים של חייו.

ניקול בראון נכנסה למשרד עם שמלת מיני שחורה ומעט מחויטת, עקבים שחורים שהיקב היה גבוה ודק שאם אני היא הייתי נופלת ממזמן, תיק של גוצ׳י וכוס קפה. שיערה היה קארה ארוך בצבע חום כבה, עיניים בצבע דבש שבשמש נראו ירוקות ועצמות לחיים גבוהות ובולטות. היא הייתה התגלמות היופי, לידה הרגשתי סמרטוט רצפה. אשת עסקים אולטימטיבית, מישהי שידעת שהיא באה כדי להצליח, לא פלא שהיא מתווכת, נראה שכל דירה שהיא תתווך יקנו בשנייה.
״אני מניחה שבאנו לדבר על ריידן.״ היא אמרה והתיישבה בכיסא המשרד של צ׳ייס, הבודד שהיה מאחורי שולחן העבודה, הכיסא שעליו הוא ישב בדרך כלל. הביטחון העצמי קרן ממנה בגלים, היא הייתה נראית לי כמו האישה הכי עוצמתי שפגשתי בחיי, היא לא נתנה לאף אחד להיות מעליה גם לא לבוס שלה.
״צהריים טובים ניקול.״ צ׳ייס אמר לה בחיוך וניגש אליה, התכופף וחיבק אותה בחמימות לא שוכח לנשק את הלחי שלה בחום. זה הכה בי כמה הקשר חזק, צ׳ייס לא הביע חיבה לאף אחד שהיה פה מלבדה.
״איך הילד?״ היא שאלה בלי לברך בחזרה, מחזקת את הטענה שלי לגבי הקשר החזק ביניהם כשהיא יודעת על הילד שהיה נראה שצ׳ייס טרח מאוד לשמור את המידע הזה לעצמו.
״בסדר עם המטפלת רוב היום.״ הוא אמר ואני נשארתי בצד מרגישה לא קשורה לקיחה שהתנהלה פה למרות שברור שכולם התכנסו כאן בגללי.
״אני ניקול.״ היא סוף סוף יצרה אינטראקציה איתי, לא מושיטה את ידה כמו כולם רק בוחנת אותי בחיוך. ״ואת אריקה, את בדיוק כמו שריידן תיאר אותך, התמונות לא עושות איתך חסד את הרבה יותר יפה ושווה במציאות.״ היא אמרה, כנראה שבסיטואציה אחרת יכלנו להיות החברות הכי טובות.
הנהנתי בתגובה, עייפתי ממילים ולא ידעתי איך להתמודד עם הבעת חיבה ממישהי שעמוק בתוכה רצתה את ריידן לעצמה, עוד אחת שרצתה את מי שהיה איתי.
״אני יודעת מה אתם עושים פה.״ היא התחילה להגיד כשראתה שאין לי מה לענות לה. ״בעצם כל המשרד יודע, כן המשטרה זימנה אותי לחקירה אבל החלטתי לממש את זכות השתיקה שלי בכל מהלך החקירה, לא רציתי שדברים שאגיד יהרסו, וגם כאן אני לא הולכת להגיד כלום חבל על המאמץ שלכם. זה לא מה שריידן היה רוצה.״ ניקול אמרה וקמה מהשולחן, לוקחת את הכוס קפה שאפילו לא שמתי לב שהניחה ויוצאת מהחדר מלווה ברעש העקבים ובכל הופכת לתעלומה הכי גדולה בעיניי, מה לעזאזל ניקול בראון יודעת שאנחנו לא?.
-
מקווה שנהנתם מהפרק, אשמח לקרוא את דעתכם בתגובות.
אוהבת ומעריכה,
הדר❤️