אמת כואבת

פרק 41

פרק 41:
-נ.מ אריקה-
החדר אורחים בבית של צ׳ייס כלל מיטה זוגית עם מציים לבנים טלוויזיה ושיד  ליד המיטה, שירותי ומקלחת צמודים לחדר וכורסא בצבע אפור ליד החלון. חדר קר שמראה שהוא לא משתמש בו כמעט אף פעם, אבל אני יכולה להבטיח לכם שבאותו לילה ישנתי כמו שלא ישנתי הרבה זמן, שינה טובה וחזקה, כנראה הידיעה שאני לא ישנה בבית לבד הקלה עליי ונתנה לי לנוח מהכל.
עכשיו כבר היינו בדרך למשרד, להיפגש עם מארק וואייט היועץ העסקי של החברה ועוד אחד מהנחקרים בבקשה לרצח של ריידן.
נכנסנו למשרד והוא כבר חיכה לנו בפנים. מולי עמד גבר עם חולצה מכופתרת ומכנס מחויט, על גשר אפו הונחו משקפיים שעשו אילו חסד והפכו אותו ליפה יותר ממה שהיה. היה לו מראה מעט נערי ושובה לב.
ישבנו כמו בפעמים הקודמות צ׳ייס על כיסא אני על הכורסא ומארק על הכורסא שמולי.
״בוקר טוב.״ צ׳ייס אמר ולחץ את ידו של מארק בלחיצה חברית ואני יודעת שאם לא הייתי פה הם גם היו מתחבקים.
״בוקר טוב.״ מארק ענה בקול צלול, אחד כזה שמדגיש שהוא לא קם עכשיו ושהוא לא נוגע בסיגריות.
״אני אריקה.״ שלחתי את ידי לעברו כדי שילחץ אותה, הוא לחת אותה וענה בשמו סקר אותי ואת פניי זמן ממושך.
״את בדיוק הטעם של ריידן.״ הוא אמר בחיוך חם, משהו בו גרם לי להרגיש שהוא הראשון בחבורת עובדים שאני רחבה ואולי גם האחרון.
״מזל כי גם הוא היה בדיוק הטעם שלי.״ עניתי בקלילות והוא צחק בתגובה. לפעמים להתמודד עם אבל זה הכי טוב דרך צחוק, לחשוב על הטוב שהיה עם האדם ולא על כך שהוא לא כאן יותר.
״מארק אני יודע שלוח הזמנים שלך צפוף בחברה, וזה שאני הבוס עדיין לא מובן מאליו שפינית מזמנך אני יודעת כמה חשוב לך לשמור על הזמנים בהכל, אז נעשה את זה זריז. אנחנו יודעים שהמשטרה יקרה אותך בקשר לרצח אנחנו רק רוצים לדעת מה הם שאלו ומה ענית.״
״הם שאלו על היחסים ביני לבין ריידן.״ מארק אמר ועצר שנייה לחשוב, כאילו מרית בראשו את כל מה שהיה שם מההתחלה עד הסוף.
״סיפרתי להם שאנחנו חברים טובים מהתיכון, שהתחברנו בזכות עבודה שעשינו ביחד ושהקשר חזר אחרי התיכון שריידן הציע לי את העבודה ומאז רק נהיינו חברים טובים יותר. העברנו לילות של שיחות מרובות על החיים, על נשים ועל אנשים ובעיקר על הזוגיות שלנו, היינו החבר התומך אחד לשני, הדבר שנשים לא חושבות שיש לנו אבל שאנחנו הכי צריכים בעולם לפחות מחבר אחד.״ הוא אמר ואז פנה אליי. ״הם גם שאלו עלייך, שאלו מה אני יודע עלייך.״ הוא אמר וחיכיתי שימשיך, כבר לא היה לי כוח לשאול שאלות ולנסות לגלות איל מה שהוא אמר הוביל את המשטרה אליי.
״אני אגיד לך מה שאני אמרתי להם. ריידן דיבר עלייך הרבה ובעיקר דברים טובים, משהו בך הוציא את הטוב ביותר ממנו, הוא תמיד רצה להרגיש שהוא מספיק בשבילך, מתאים לך, פחד שתעזבי אותי בגלל שטויות, הוא אהב אותך, וכשדיבר עלייך ראיתי את זה משתקף בעיניו, ואני יודע מהסיפורים שלו שגם את אהבת אותו. אני באמת משתתף בצערך אני בטוח שזה קשה לך יותר מלרובנו, כמו שהוא דמיין על-יד איתך אני בטוח שגם את דמיינת עתיד איתו. אבל הדבר היחיד שאני יודע זה שלא ידעתי שלריידן יש בקתה, שבטח לא ידעתי שאתם נפגשים בה הרבה ולא ידעתי ששם הוא נרצח.״ מארק אמר וגרם לדמעות לזלוג מעיניי. פתאום לשמוע דברים שונים על ריידן גרם לי להתרגש ולהבין למה אהבתי אותו ובו זמנית להבין כמה הוא לא התאים לי כי אם הוא דיבר עליי רק שבחים עם חבר שלו אבל בגד בי מאחורי הגב הוא דו פרצופי מאוד. אבל הבנה נוספת נפלה עליי, אחד החברים בקרובים של ריידן לא ידע על הבקתה, הבקתה שבה הוא נרצח, הבקתה שבה שכבתי עם ריידן כמה שעות לפני הרצח.
-
מקווה שנהנתם מהפרק, אשמח לקרוא את דעתכם התגובות.
אוהבת ומעריכה,
הדר❤️