פרק 56

59 9 1
                                    

פרק 56:
-נ.מ אריקה-
״הוא אמר לי לפני שהוא יהיה בבקתה באותו יום. לא ידעתי אם תהיי או לא אבל לא היה לי אכפת, הייתי בטוח שזו תהיה שיחה הין שני אנשים שפעם היו כמו אחים ושנסיבות החיים הקשות הפרידו ביניהם והפכו אותם לרק שותפים.״ הוא אמר.
״לא חשבתי שברגע שאראה אותו כל הזעם שהיה כלוא בי יתפרץ החוצה. באתי לנהל שיחה ויצא לי עקום לגמרי. האקדח שהרמת לא היה עליי בכלל, לא השתמשתי הו מהרגע שקיבלתי רשיון אליו, בודקים אותו פעם בשבוע לראות שלא חסר שום כדור במחסנית וחוץ מזה, ריידן לא נרצח מירייה אפילו אל היה לו פצע ירייה.״ הוא אמר מתחיל לתת הסברים הגיוניים.
״המכות התחילו ואיתם חוסר הוודאות לאן זה יוביל, ראיתי שחור, לא היה אכפת לי מה יהיו התוצאות. ידעתי שזה רק אני והוא, אותך ראיתי עוזבת לפני באוטו, לכן אמרתי לך שאני יודע שלא את רצחת אותו.״ הוא אמר בלחש.
״ברור שידעת כי אתה רצחת אותו.״ אמרתי בכעס לא רוצה לתת לו לשחק לי יותר מדי בשכל.
״יצאתי ללא פגע, ריידן היה מסטול וקיבל הכל, כאילו הוא ידע שזה מגיע לו, אך הוא לא הפסיק להישבע שאין לו מושג מה אני רוצה ממנו. למה פתאום התהפכתי עליו ומה לעזאזל קרה שאני נראה כמו שור זועם.״ הוא אמר בזעם כאילו נזכר התחושות שהרגיש כשהיה שם.
״פניו היו נפוחות מכל המכות שחטף ממני, שיערו היה מבולגן, הוא ירק דם מהפה ואני יכול להישבע שהייתה חסרה לו שן. מדי פעם הוא התקפל מכאבים שתקפו אותו המכות שקיבל ממני הבטן. התביישתי הבן אדם שהוא הפך להיות, וידעתי שבאותו רגע הוא נתבייש בעצמו, שאיל שהוא נראה ומרגיש. בחולשה שהייתה בגופו בגלל כל הסמים שהשפיעו עליו. משהו בו לא היה מאה אחוז, אפילו לא חמישים.״ הוא אמר כשדמעות זולגות מעיניו.
ליבי פעם במהירות, הרגשתי שכל אגע אני הולכת לשמוע איך צ׳ייס, הבן אדם שלמדתי לאהוב בחודשים האחרונים, רצח את ריידן, הבן אדם שלמרות הכל אהבתי בכל ליבי, למרות מה שגיליתי עליו בחודשים האחרונים.
״סיפרתי לו על אריאן בזעם מתפרץ, על כל מה שקרה, על איל היא מתה מהסמים שהוא מכר לה. האשמתי אותו המוות שלה, כי הוא אז מבחינתי הוא היה אשם בו. דיברתי על כל שלירן יגדל בלי אמא בגללו, למרות שזו לא הייתה אשמתו המוחלטת. דיברתי מזעם ומכאב שרק התעצם מלעמוד מולו ולהוכיח אותו במה שעשה.״ הוא המשיל וכל גופי כבר הצטמרר, הרגשתי בחילה נוראית.
״החטפתי לו עוד קצת, הוא שוב לא החזיר, הפעם מההלם על מה שגרם שיקרה, על איל המעשים שלו ישפיעו על על-יד של ילד שלא עשה שום דבר רע לאף אחד.״ צ׳יס אמר בכאב והסתכל בעיניי.
״כשיצאתי מהבקתה הוא היה חי, על זה אני מוכן להישבע, רק כי הקול שלו בוכה ומתחנן שאסלח לו עדיין מופיע לי בסיוטים כמעט כל לילה.״
-
כל כך אוהבת אתכם שאני ממש ברגעים האלה עוברת דירה ובכל זאת מצאתי זמן לעלות פרק.
מתקרבים לסוף בצעדים ענקיים. תתכוננו לפרק באחרון ביום ראשון.
מקווה שנהנתם מהפרק אשמח לקרוא את דעתכם בתגובות.
אוהבת ומעריכה,
הדר❤️

אמת כואבתWhere stories live. Discover now