אמת כואבת

פרק 38

פרק 38:
-נ.מ אריקה-
סאם כבר יצא ממזמן, לפחות ככה שיערתי, איבדתי תחושת זמן מההלם שהגוף שלי נכנס אליו.
הרגשתי את גופי רועד, זפק מעצבים ספק מהבושה, את הדמעות שירדו מהכאב לב שהרגשתי כאב הבגידה שכבר הרגשתי אתמול מהשיחה עם אם הכה בי שוב.
צ׳ייס לא דיבר, הוא הגיש לי כוס מים והניח אותה מולי ואז ישב על כסאו ועבר על מסמכים שהיו על שולחנו, בתוך כל הבלאגן שכחתי שהוא גם מנהל חברה מצליחה, הערכתי את זה שהוא פינה לי זמן, הוא הרי לא חייב לי כלום.
לאט לאט נרגעתי, שתיתי את הכוס מים בלגימות קטנות וניגבתי את פניי בידיי, ידעתי שלצאת החומה לשטוף פנים בשירותים יעביר את השמועה פה לכולם ולא היה לי עצבים לריכולים במקום שהוא לא העבודה שלי אבל אני צריכה להגיע אליו בכל יום.
התרוממתי והתיישבתי מול צ׳ייס שעדיין לא הרים את מבטו מהמסמכים לכיווני, הוא בחן אותם בריכוז.
״חשבתי שהוא סיים עם הזונות ממזמן.״ צ׳ייס אמר עדיין לא מרים את מבטו.
״כשהיינו צעירים יותר היינו הולכים למועדונים כאלה ביחד, מבזבזים את הטיפת כסף שהייתה לנו על זה, זו הייתה התמכרות שעשתה לנו טוב, שיחררה לחצים, במיוחד כשהחברה רק התחילה והיה הרבה לחץ וציפייה ממנו, הוצאנו יותר מאשר הכנסנו וזה הלחיץ אותנו אז היינו הולכים לשם, מבזבזים כמה שעות על לא לחשוב יותר מדי ואז חוזרים לשיגעון העבודה, לפעמים לא היינו ישנים ימים שלמים רק בשביל השחרור הזה.״ הוא הסביר וסוף סוף הרים את פניו אליי.
״כשהחברה התחילה להצליח ובגדול זה היה מהיר, סיכמנו שאנחנו מפסיקים, שאנחנו פול טיים בעבודה, כנראה שרק אני לקחתי את ההחלטה הזאת ברצינות.״ צ׳ייס המשיך והפעם בחן את פניי שסימני הדמעות כבר התייבשו עליהם.
״כל פעם אני מנסה לחשוב מה לא היה בסדר איתי שהוא כל הזמן חיפש ריגושים במקום אחר, עם אן ועכשיו עם הזונות, כל פעם אני מוצאת את עצמי מופתעת מחדש, מרגישה כאילו לא הכרתי את הבן אדם שיצאתי איתו וחייתי איתו זמן לא מבוטל של חיי.״ אמרתי ודמעתי. ״פתאום ההבנה למה המשטרה חושבת שזו אני מתבהרת, יש להם מספיק סיבות שבגללם ארצה לעשות את זה, בגידות מכל פינה שלדעתם אם הייתי מגלה הייתי עלולה לרצוח אותו. אולי אין להם ראיות ממשיות אבל יש להם מספיק מניעים ואנחנו עוד לא יודעים מה הוא עשה עם השאר שגרם לכך שהמחשבה שזאת אני האשמה תתחזק.״ אמרתי מרגישה את הלב שלי מתכווץ כל פעם, למשטרה יש מספיק מניעים כדי להאשים אותי, כדי להאמין שאני האשמה, איך אפשר שלא להאמין עם כל מה שאני מגלה פה עכשיו, אם לא הייתי אני כנראה הייתי מאמינה בהאשמות האלה.
״אני חושב שאנחנו צריכים לישון על זה.״ צ׳ייס אמר והתרומם.
״אני לא חושבת שאני מסוגלת לישון במיטה שהוא ישן איתי בה לילות שלמים שלפניהם לא ידעתי מה הוא עושה.״ אמרתי בבושה.
״את יכולה לבוא לישון אצלי, אני שילמתי את הערבות שלך נדבר עכשיו עם המשטרה שישימו את השוטרים מסביב לבית שלי אין סיבה שהם לא יסכימו.״ צ׳ייס אמר וישר הרים את הטלפון וסידר את הדברים שאושרו במהירות תוך הבנה של הסכנות.
הוא הוביל אותי לרכבו ונסע לביתו ובכך פתח שלב חדש בהיכרות שלי ושלו, ובעיקר בקרבה בינינו.
-
מקווה שנהנתם מהפרק, אשמח לקרוא את דעתכם בתגובות❤️.
אוהבת ומעריכה,
הדר❤️.