פרק 46

53 8 2
                                    

פרק 46:
-נ.מ אריקה-
לי ולצ׳ייס נהייתה שגרה מוזרה, היה לנו דיסטנס במשרד אבל בערבים היינו יוצאים למסעדות, הולכים להליכה על שפת הים, מכינים אוכל לליאו ביחד ואפילו מרדימים אותו כשאני מקריאה סיפור וצ׳ייס מלטף לו את הראש.
זה היה נראה כמו יחסים אסורים וסודיים של בוס ועובדת, רק שאני לא הייץי העובדת של צ׳ייס והוא בוודאות לא היה הבוס שלי. היינו שני אנשים שחיפשו את הפתרון לרצח של ריידן, החבר הכי טוב של צ׳ייס ובן זוגי לשעבר.
גילינו ביחד דברים מזעזעים, אבל שהיו מזעזעים במיוחד עבורי, הרי לא צ׳ייס נבגד על ידו אלא אני.
כל המחשבות האלה עברו לי בראש כשקמתי במיטה בחדר אורחים בבית של צ׳ייס, מיטה שבה התרגלתי לישון בה לפחות פעמיים בשבוע, אהבתי את הבית של צ׳ייס ויותר מכל אהבתי את הנוכחית של צ׳ייס ושל ליאו, התחברתי אליהם עמוקות, אבל הכחשתי את זנ לעצמי כשתירצתי שאני נהנת מהחברה, הפכתי לבודדה כשהקרובים אליי הבינו שאני חשודה ברצח, דבר שפגע בי יותר מהכל אבל גם הבהיר לי שאני לא צריכה אותם בחיים שלי.
המחשבות על גופו היפה של צ׳ייס ועל פניו הגבריות ועל איל שהוא מעשן סיגריה בצורה הכי גברית שקיימת מילאו את ראשי, כל זה רק בגלל קופסאת שוקולדים שהושארה על השידה ליד מיטתי שגרמה לפעימות ליבי להאיץ כאילו הייתי אחרי מרצון, במיוחד כשראיתי שהיא מצ׳ייס, אפילו שהייתי יודעת גם בלי הפתק.
התרוממתי מהמיטה והתחלתי את אירגוני הבוקר שלי מתלבשת במהירות למשרד ויורדת למטבח רואה כוס קפה חמה בשבילי מונחת על השיש, ידעתי שזה שלי כשלמדתי שצ׳ייס שותה רק קפה שחור בבקרים בעוד אני אהבתי נס קפה.
ילד בלונדיני לבוש מכנס טריקו כחול עם חולצה תואמת רץ לעברי וגרם לי להניח את כוס הקפה שהספקתי לשתות ממנה רק לגימה, הוא חיבק את רגליי והתכופפות כדי להרים אותו.
״בוקר טוב ליאו.״ אמרתי בחיוך וראיתי את תיק הגן הקטן שלו על גבו.
״בוקר טוב אריקה.״ אמר במתיקות וחייך אליי. ״אבא אמר לי לשאול אם קיבלת את המתנה שלו.״ הוא אמר בחיוך ועיניים נוצצות, יכלתי לאכול אותו מרוב מתיקות. ״כן קיבלתי את השוקולדים.״ אמרתי בחיוך והוא התקרב לאוזני, ״אני יכול לקבל שוקולד אחד?״ הוא שאל במה שחשב שתהיה לחישה אך הייתה בטון קולו הרגיל.
לקחתי את הקופסא שהנחתי על השיש עוד קודם והוצאתי שוקולד אחד מביאה לו, הוא ירד מבין ידיי ואכל את בשוקולד בהנאה ואז רץ לספר לצ׳ייס על זה.
שתיתי את הקפה בנחת וחיכיתי שנצא למשרד.

התקדמתי עם צ׳ייס למשרד אחרי שנסעתי איתו באוטו, עלינו במעלית והודיתי לו שוב על השוקולדים והוא ביטל את זה כאילו זה לא ביג דיל עבורו, אבל זה באמת עשה לי טוב על הנשמה המחווה בקטנה הזאת.
נכנסנו למשרד עדיין מדברים ומעט צוחקים, זה הפסיק כשדמות של אישה התרוממה מהכורסא שכל נחקר ישב עליה, היא חייכה בעייפות, הייתה לה בטן הריון שעדיין לא ירדה לגמרי למרות שילדה כבר, היא לבשה שמלה רחבה עם מחשוף לחזה שגרם לי להבין שזה לרגעים שבהם היא תצטרך להניק בלי להסתבך. שיערה היה שחור והעייפות בלטה על פניה אף הזוהר והאושר שאופייני לאישה אחרי לידה גרמו גם לעייפות להיות יפה לה.
קלי תומפסון עמדי מולנו, וגם אני לא הייתי מוכנה חמה שהיא עומדת לספר.
-
מה קלי תספר לדעתכם?
מקווה שנהנתם מהפרק, אשמח לקרוא את דעתכם בתגובות.
אוהבת ומעריכה,
הדר❤️.

אמת כואבתOpowieści tętniące życiem. Odkryj je teraz