פרק 44

81 7 3
                                    

פרק 44:
-נ.מ אריקה-
כשהגעתי למשרד של צ׳ייס יום אחרי הוא היה לבוש בטי שירט וג׳ינס, נראה שהוא נטש את הלבוש הרשמי שלו ועבר ללבוש שנחשב פשוט למקום העבודה שלו.
הכל הובהר כשבשנייה שנכנסתי למשרד צ׳ייס כיוון אותי בחזרה למעלית.
״לאן אנחנו הולכים יש לנו מלא להספיק היום לא נפגשנו עוד עם שני אנשים.״ אמרתי כשאני נגררת אחרי צ׳ייס לרכב שלו. ״אני מת מרעב הפגישות יחכו לנו, חיץ מזה ששניהם לא יכולים היום.״ צ׳ייס אמר ופתח את רכבו מסמן לי להיכנס.
אחרי נסיעה קצרה הגענו לבית קפה קטן וחמים, צ׳ייס בחר שנשב בשולחן עץ מחוץ למסעדה ולא בתוכה, דבר שהייתי נרתעת ממנו אם לא היה שביל מרוצף לשולחן עץ כי בזמן שצ׳ייס בחר ללכת על הדשא אני הלכתי על השביל.
התפריט היה מצומצם והפך את הבחירה להרבה יותר קלה כשהחלטנו לקחת ארוחת בוקר זוגית.
״כשרק פתחנו חיפשתי מקום שאוכל לשבת בו כל בוקר בסבבה, להתנתק מהעיר התעשייתית לכמה דקות. מצאתי את המקום הקסום הזה אחרי כמה שבועות של חיפושים, למרות שזה עשר דקות נסיעה פיספסתי אותו כל פעם שחיפשתי עד שלביום אחד שהייתי עצבני ומתוסכל מהעבודה מצאתי את זה. מאז אני בא לפה כל פעם שאני עצבני או מתוסכל, משהו במקום הזה גורם לי להיות אופטימי, נותן לי הרגשה שגם מדברים רעים או מבאסים צומח טוב בסופו של דבר.״ צ׳ייס אמר והחל לאכול מהארוחה שהגיעה וסימן לי לאכול גם. אכלתי והירהרתי בדבריו.
״חשבתי על זה שזה מוזר שאני מרגישה איתך כל כך בנוח אבל בקושי מהירה אותך, המכנה המשותף היחיד שלנו שאני יודעת עליו זה ריידן.״ אמרתי בחיוך, מחכה שהבן אדם הסודי הזה יתן לי הצצה לעולם שלו, לעולם הפנימי שלו.
״גם אני מרגישה ככה, כאילו אני יכול לסמוך עלייך באופן חופשי.״ צ׳ייס אמר בחמימות ובקול צרוד מעט.
הוא שלף סיגריה מהקופסא והדליק אותה, לא לפני שבדק אם זה יפריע לי שהוא יעשן לידי.
מבטו נדד רחוק, כאילו הוא מתעמק במחשבות עמוקות.
״אין הרבה לספר עליי, אני בן יחיד להורים שלא היו נוכחים ברוב החיים שלי במיוחד בתקופת הילדות והנעורים. על החברה את יודעת אבל אני דווקא הכי אוהבת לנגן על גיטרה, כשהייתי קטן חלמתי להיות גיטריסט.״ הוא אמר וחייך לכיווני.
״ההורים שלי גם לא היו נוכחים, כיום אנחנו לא בקשר בכלל, אפילו לא סיפרתי להם שאני מואשמת ברצח.״ אמרתי ונעצרתי לשנייה ״ותמיד רציתי ללמוד למגן על גיטרה, כל פעם שניסיתי המיצרים הכאיבו לי באצבעות אז ויתרתי.״ אמרתי בצחקוק והוא צחק מעט, לקח שאיפה מהסיגריה ונשך את העשן החוצה.
״ויש לי את ליאו שהוא האהבה הכי גדולה שלי בחיים, אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדיו. אני רק מקווה שאני מספיק נוכח, שלא אגרום לו להרס שההורים שלח השאירו בי. יש לו רק אותי כרגע ולי יש רק אותו.״ הוא אמר והראה לי כמה הוא האבא הכי טוב בעולם.
-
אבל הפרק הזה😍😍.
מקווה שנהנתם מהפרק אשמח לקרוא את דעתכם בתגובות.
אוהבת ומעריכה,
הדר❤️.

אמת כואבתWhere stories live. Discover now