פרק 5

18.4K 1.1K 47
                                    

קמתי למחרת מביטה בתקרה עם מבט עייף וגררתי את עצמי מהמיטה. התלבשתי בזריזות קלעתי את השיער שלי לצמה הצידה הרמתי את התיק שלי וירדתי במדרגות. ״בוקר טוב״ מלמלתי מנשקת את אמי לראשה ומתיישבת בשולחן מכינה לי כוס נס גדולה ומחכה שאלכס ירד למטה מה שהוא עשה דקה וחצי אחרי זה ״אז הנשף הגדול שבוע הבא״ מלמלתי והוא הרים גבה ״מה איתו?״ ״אתה הולך?״ הוא הנהן ״וספנסר?״ ״גם״ ״תן לי לנחש אתה עם בריטני והוא עם סטייסי?״ הרמתי גבה משועשעת והוא נעץ בי מבט ״למה יש בעיה עם זה?״ ניערתי בראשי לשלילה מניחה את כוס הנס בכיור ויוצאת החוצה שאלכס בעקבותיי ״לא פשוט כול כך צפוי״ מלמלתי סטייסי ובריטני היו שתי הבנות הכי פופולאריות בבית הספר ובנוסף הבנות הכי רעות. ״תני לי לנחש את לא הולכת?״ לקחתי נשימה עמוקה מכינה את עצמי לתגובה שלו ״אני דווקא כן הולכת״ הוא נעצר מביט בי ״באמת? מי את ומה עשית עם אחותי?״ ״הו תפסיק להיות מלודרמטי אלכס״ ״למה את מבקש ממנו דברים שאת יודעת שהוא לא יכול לעשות?״ צחקקתי ופניתי לספנסר ״תמיד יש תקווה קטנה״ מלמלתי והוא גיחך ״תצחק תצחק אבל אם היית שומע את מה שאני שמעתי גם אתה היית בהלם״ ספנסר הרים גבה מסוקרן והביט בי ״אני הולכת לנשף״ העיניים שלו נפקחו בהלם ״באמת? מי את ומה עשית לאליס?״ ״באמת אתם שני אידיוטים יכולים להיות יות מלודרמטיים?״ מלמלתי ושניהם צחקו ״סליחה אבל לא חשבתי שאת הטיפוס הזה״ נכנסתי למכונית ואלכס התניע אותה ״הטיפוס הזה?״ שאלתי ״הטיפוס שאוהב שמלות מנופחות ונשפים״ ״אה זה פשוט. אני לא״ ״אז למה את הולכת?״ ״כי רוזי ביקשה ממני״ הוא חייך ״ואת תסבלי ערב שלם של שמלות נפוחות, מוזיקה רועשת ונערים מעצבנים בשבילה?״ משכתי בכתפים שלי ״מה לא עושים בשביל משפחה?״ שאלתי בחיוך והוא הנהן ״צודקת״.
ירדתי מהמכונית ורוז מיהרה לצידי ״הנה״ היא דחפה לידיים שלי מגזין ״בוקר טוב גם לך רוזלי, הו אני? אני בסדר גמור מה איתך?״ אמרתי בציניות והיא גלגלה עיניים ״הו שתקי ותסתכלי!״ נאנחתי מדפדפת במגזין ומרימה גבה ״מה זה?״ ״זה בשביל לתת לנו רעיונות לשמלות תסתכלי על זה ותחליטי איזה סגנון את מעדיפה״ ״רוז זה לא הסגנון שלי״ הנחתי את המגזין בידיים שלה והתחלתי לצעוד שהיא מאחוריי ״להתראות גם לכן!!״ ספנסר צעק מאחורה ואני גיחכתי.
נכנסתי לשיעור ביולוגיה ואריק התיישב לידי מניח את המגזין על השולחן, הו רוז תחמנית קטנה! חשבתי במירמור ״נו בחרת שמלה?״ הרמתי גבה ״הגם אתה אריק?״ מלמלתי ביאוש והוא צחק ״נו?״ ״לא, זה לא ממש הסגנון שלי אתה יודע...״ מלמלתי והוא הנהן ״אל תדאגי אני בא איתכן היום אני אעזור לך״ ״אוי אלוהים אני אוהבת אותך אריק!״ לחשתי והוא גיחך ״תרגיעי בייב אני תפוס״ צחקתי סוטרת לו בכתף ומשתתקת שמר ג׳ונסון נכנס לכיתה.
״טוב תלמידים לפני שנתחיל בשיעור חויבתי ממשרד ההנהלה להעביר לכם את ההודעה הבאה: שבוע הבא יתרחש בבית ספרנו נשף חזרה ללימודים, הנשף יהיה נשף תחפושות והוא חובה לכול התלמידים בלי יוצא מין הכלל. עכשיו תפתחו מחברות״ נאנחתי עושה כמו שנאמר לי.
הצלצול נשמע ואני ואריק מיהרנו לצאת מהכיתה ורוזלי כבר עמדה בחוץ חיכתה לנו ״עכשיו היה צלצול מה עשית רצת לפה?״ שאלתי והיא חייכה ״אולי״ צחקתי מחבקת אותה ״את משוגעת את יודעת את זה נכון?״ ״ואת צינית את יודעת את זה נכון?״ הנהנתי ושתינו פרצנו בצחוק והתחלנו ללכת לקפטריה.
״רק סלט?״ רוזלי לחשה לי והרמתי מבט ״כן לא רעבה כול כך״ מלמלתי להביט בדוגמניות בעלות גוף מושלם יכול להוריד מהביטחון של בחורה ולהעלים את התיאבון שלה, חשבתי במירמור. שילמתי לעובדת הקפטריה והתחלתי לצעוד לשולחן שלנו, התיישבנו והתחלנו לדבר שלפתע צל גדול כיסה אותי והרמתי מבט נפגשת באלכס וספנסר ״היי?״ שאלתי מבולבלת זה לא נדיר שהם יושבים איתנו בצהריים אבל לרוב הם אומרים לי בבוקר או משהו ״אכפת לך אם נשב איתכם היום?״ אלכס שאל אבל לא אותי אלא רוזי והיא הנהנה. לא פיספסתי את הסומק שקישט את הלחיים שלה ועשיתי לעצמי תזכורת נפשית לשאול אותה לגבי זה מחר. אריק רוזי אלכס וספנסר נפלו לשיחה ואני שיחקתי בסלט שלי ״סלט? חשבתי שאת שונאת סלט״ ספנסר לחש לי והבטתי בו מבולבלת ״לא שונאת פשוט לא מעריצה גדולה שלו״ ״אז למה לקחת סלט?״ משכתי בכתפים שלי נמנעת מלפגוש במבטו ונעצתי מבט זריז בתיק שלי.
שנייה אחת התיק שלי היה לידי ובשנייה הבאה הוא היה בידיים של ספנסר והוא הוציא את מה שאחראי לחוסר התאבון הפתאומי שלי, המגזין שרוזי נתנה לי ״אל תגידי לי שזה הסיבה״ הוא לחש ואני הסמקתי ״פשוט תעזוב את זה ספנסר״ מלמלתי מנסה לקחת את המגזין חזרה מבלי למשוך תשומת לב מיותרת ״אז זה כן הסיבה? למה אני באמת לא מבין אליס מה יש לך לחפש במגזינים האלו?״ גלגלתי עיניים ״אני אישה ספנסר אולי בעינייך לא כי אין לי גוף כמו שלהן אבל אני אישה״ מלמלתי נעלבת מהרמיזה שאין לי שום עיניין באופנה או בכול דבר נשי אחר ״אז? אני יודע שאת אישה ולטעמי האישי יש לך גוף הרבה יותר יפה משלהן, לפי דעתי הן יותר מידי רזות״ הבטתי בו בהלם ״שקרן״ מלמלתי בחיוך והוא ניער בראשו ״אני רציני, הנה״ הוא הניח חצי מהצ׳ייפס שלו על הצלחת שלי ״תאכלי ואל תכריחי אותי להאכיל אותך בכוח כי אני אעשה את זה!״ הבטתי בעיניים כחולות נחושות והנהנתי מרימה את הצ׳ייפס הראשון ונוגסת. רק אחרי ארבעה צ׳יפסיים הוא הניח לי לאכול לבדי וחזר לשיחה שלו עם כולם ואני חייכתי חיוך קטן לעצמי.

my brother best friendWhere stories live. Discover now