my brother best friend

פרק 6

שאר היום עבר מהר ואחרי השיעור האחרון חיכיתי לרוזי במגרש החנייה ״אליס היי״ הרמתי מבט וחייכתי אל קייל. קייל נראה כמו הילד הרע המושלם, שיער שחור קצר ומבולגן, עיניים שחורות, עור שחום, מעיל עור ואופנוע אבל אחרי שמכירים אותו מבינים שהוא לא כזה רע כמו שהוא רוצה שיחשבו ״היי״ חייכתי אליו מופתעת שהוא כרך סביבי את הזרוע שלו וחיבק אותי ״מה קורה?״ ״הכול בסדר״ מלמלתי והוא גיחך ״פאק שכחתי כמה את חמודה שאת מסמיקה״ גלגלתי עיניים ״שקרן! אתה נהנה לעשות את זה אה?״ הוא חייך ״מודה באשמה, צריכה טרמפ הביתה?״ ניערתי בראשי לשלילה ״לא, אני מחכה לרוז גוררים אותי לקניות״ אמרתי את זה כאילו זה העונש הנוראי ביותר והוא אילץ את עצמו להשים פרצוף פוקר אבל העיניים שלו צחקו ״וואו במה חטאת?! רק תגידי את המילה ואני אבריח אותך מהארץ! אני ואת נתחיל חיים חדשים בתור זוג נשוי״ פתחתי את הפה לענות לו שקול גברי וזועם עצר בעדי ״אני חושב שזה יהיה טיפה בעייתי, אתה מבין אני פשוט אאלץ למצוא אותכם ולגרור אותה חזרה הביתה״ הבטתי מעבר לכתף של קייל אל ספנסר ״אחיך שאל אם אתן צריכות טרמפ לקניון?״ ״ל-לא״ לעזאזל למה גמגמתי? קייל חייך אליי ״טוב נסיכה אני צריך לזוז דברי איתי״ הוא התכופף מניח נשיקה רכה על הלחי שלי והלך נשארנו בשקט והייתי מודעת מאוד למבט של ספנסר ״אוקי מה קרה?״ מלמלתי מתחילה להרגיש לא בנוח תחת המבט הבוחן שלו ״הוא לא בחור טוב״ נאנחתי פוגשת במבט שלו ״הוא כן אתם פשוט שופטים אותו על פי שמועות!״ ״יש סיבה לכך שהן קיימות לא חשבת על זה?״ נאנחתי אני פשוט יכולה להגיד לו שאנחנו סתם ידידים פתחתי את הפה שלי לומר משהו אבל הוא קטע אותי ״אל תהיי טיפשה אליס בחורים כאלה לא משתנים אז תתרחקי ממנו!״ הבטתי בו בהלם, חוצפן! ״לא אכפת לי מהשמועות הוא אדיב ונחמד אליי וזה כול מה שאני צריכה ועכשיו אם תסלח לי ההסעה שלי פה!״ מלמלתי עוקפת אותו והולכת ישירות לרוזי ״מה קרה?״ היא מלמלמה ״תמשיכי לצעוד אני אספר לך אחר כך״ לחשתי והיא הנהנה מובילה אותי למכונית.
בדרך לקניון סיפרתי לה את כול מה שקרה ״את אמרת לו את זה?!״ היא הביטה בי בהלם והסמקתי ״הגזמתי טיפה?״ מלמלתי בחשש והיא צחקה ״ממש לא! אולי עכשיו שהוא ירא שיש בחור סביבך הוא ירים את התחת שלו ויעשה משהו!!״ ״ממש״ מלמלתי בייאוש ורוזי שלחה אליי חיוך מעודד. חנינו במגרש החניה ורוזלי התקדמה אל עבר הקניון גוררת אותי אחריה. עברנו כול חנות בקניון בחיפוש אחר שמלה עד שרוז מצאה אחת. השמלה של רוז הייתה שמלה אדומה דקת שרוולים בעלת מחשוף עמוק שחשף אבל הסתיר בדיוק את מה שצריך להסתיר, היא הגיעה לה לקרסוליים והייתה בעלת שסע שמגיע לאמצע הירך בנוסף היא מצאה גם מסכה דקה שכיסתה לה רק את העיניים והדגישה את צבע העיניים המיוחד שלה ״עכשיו אפשר ללכת?״ שאלתי בתקווה ״לא! עכשיו מחפשים לך שמלה״ אלוהים אריק איפה אתה?! בדיוק באותו רגע קיבלתי הודעה ״אני בכניסה לקניון איפה אתן?״ הקלדתי במהירות ״24/7 הצילו!!״ הוא שלח לי סמיילי צוחק ואחר חמש דקות פגש אותנו בחזית החנות, רוזלי הראתה לו את השמלה וכמובן שהוא אהב אותה.
עברנו חנות חנות בחיפוש אחר שמלה אבל לא מצאנו כלום, השמלות היו קצרות מידי לטעמי, חושפות מדי או שהצבע שלהם רק גרם לעור החיוור שלי להיראות חיוור יותר נאנחתי בתסכול ״אולי נוותר?״ ״ממש לא מחר אחרי בית ספר אני אקח אותכן לחנות וינטאג׳ שאני מכיר״ אריק אמר והנהנתי בתסכול. נכנסתי הביתה ואלכס ספנסר וההורים שלי ישבו בסלון ״נו איך הלך החיפוש אחר השמלה מתוקה?״ אמא שלי שאלה והבטתי בה מסרבת אפילו להסתכל עליו לשנייה ״בסדר מצאנו שמלה לרוז״ ״ואת?״ ״כלום אנחנו הולכים לחנות קטנה שאריק מכיר מחר אולי נמצא משהו״ היא הנהנה ואני מיהרתי לעזוב את החדר נאבקת בעצמי ולא מסתכלת לכיוונו.
היום למחרת עבר מהר ומצאנו את עצמנו בחנות הוינטאג׳ הקטנה שאריק מכיר, היא הייתה קטנה ומעוצבת בסגנון שנות ה60 ובעל כרוחי מצאתי את עצמי נמשכת אלייה, היא סיקרנה אותי. עברנו בין המתלים בחיפוש אחר שמלה שאני נתקלתי במתלה וכמעט הפלתי אותו, התכופפתי להרים את השמלה שהפלתי שקפאתי והבטתי בה. הרמתי אותה מהרצפה והסתכלתי עליה טוב יותר, היא הייתה שמלת סטרפלס לבנה שבאזור החזה צמודה ולאחר מכן נופלת בשכבות מנופחות מהמותניים ומטה, היא הגיע לי לאמצע הירך וסביבה היו כרוכים קו דק של פרחים שחורים שהעניקו לה מראה שונה מהלבן הטהור ״אהבת?״ אריק לחש לי והנהנתי ״לכי תמדדי״ לקחתי את השמלה ונכנסתי לחדר ההלבשה.
״נו אליס תצאי!״ רוז צעקה ואני הזזתי את הוילון שהפריד בנינו ״זה מושלם!״ שניהם אמרו ביחד וחייכתי מסמיק ומרוצה. השמלה באמת באה עליי יפה והחמיא לי, פניתי לחזור חזרה לחדר ההלבשה שראיתי את המסכה מונחת לה על הספרייה ניגשתי אלייה והרמתי אותה. היא הייתה בצבע שחור וכיסתה את חצי מהפנים שלי, צד ימין שלה כיסה אותי מהאף עד לקצה השיער ואפילו יותר לעומת צד שמאל שלה שכיסה לי רק את העין והשאיר חלק קטן מהפנים שאפשר לראות, היא הייתה מהממת ״אני חושב שמצאנו לה מסכה״ אריק מלמל ורוזי חייכה מאוזן לאוזן גיחכתי נכנסתי לחדר ההלבשה והחלפתי בגדים במהירות רוצה לחזור הביתה ולנוח כבר! אבל למרות כול מה שאמרתי מצאתי את עצמי מתרגשת לקראת הנשף.

היי בנות אני אשמח לתגובות ורוצה להגיד תודה רבה על התמיכה :)