my brother best friend

פרק 22

שברתי את הנשיקה והבטתי בו חסרת אוויר "אל תעשה את זה עוד פעם" מלמלתי מנסה לעצור את הדמעות ולדחוף אותו ממני אבל הוא לא הניח לי, אלא רק משך אותי יותר קרוב אליו "למה?" הבטתי בו בהלם "למה?! אתה צוחק עליי נכו..." לא הספקתי לסיים את המשפט שלי והוא השתיק אותי מצמיד את השפתיים שלו לשלי "אף פעם" הוא לחש והסמקתי מביטה בו מוזר "מה אתה עושה ספנסר?" לחשתי מבולבלת והוא נאנח מניח את המצח שלו כנגד שלי.

"אני לא יודע" הוא לחש והרגשתי את הנשימה החמה שלו מלטפת לי את הפנים בעדינות "אז מה אתה רוצה ממני?" עצמתי עיניים עייפה מהכול, "שתהיי שלי, רק שלי. בלי קייל בלי אף אחד אחר!" צחקתי במירמור לעצמי "ואתה? אתה עדיין תנשק מעודדות באזורים מבודדים?" "תביטי בי" הוא דרש ופקחתי את עיניי מביטה בו "עשיתי טעות, הייתי אידיוט ומדוכא והמילים שלך חזרו והדהדו לי בראש, לא יכולתי לקבל את העובדה שאיבדתי אותך" הוא לחש והלב שלי החסיר פעימה "אז?" "אני רוצה שתהיי שלי אבל" "אבל אלכס" מלמלתי מביטה בו מיואשת "אז מה אתה רוצה ממני?!" "שתהיי שלי בסוד" העיניים שלי התרחבו בהלם "סוד? אתה מבקש ממני לשקר לאחי ולהסתיר ממנו את העובדה שאני יוצאת עם החבר הכי טוב שלו?" אמרתי כלוא מאמינה והוא הנהן מביט בי בצער "אני יודע שזה יהיה קשה לך אליס, זה יהיה קשה גם לי אבל אני לא מוכן לוותר עלייך" "לוותר עלי? ספנסר אני יהיה הסוד הקטן והמלוכלך שלך!" "לא!" הנחישות בקולו השתיקה אותי "את תהיי הסוד הקטן שלי אבל לא יהיה שום דבר מלוכלך בזה! אני לא רוצה אותך לסטוץ אליס ואני לא מתכנן להסתיר אותך כול החיים שלי!" "אז?" שאלתי מבולבלת "לפני שנהרוס את היחסים שלנו עם אלכס בואי נבדוק קודם איך מערכת יחסים בנינו תהיה" "אני לא יודעת" מלמלתי.

מצאתי היגיון במה שהוא אמר אבל לא ידעתי מה לעשות, נשכתי את השפה התחתונה שלי "בבקשה אל תעשי את זה" הטיתי את הראש הצידה מרימה גבה והוא חייך "אל תנשכי את השפה שלך זה משגע אותי" הסמקתי משחררת את השפה במהירות והוא גיחך "אני לא אכריח אותך לתת לי תשובה עכשיו אבל רק שתדעי אני משיג את מה שאני רוצה ואני רוצה אותך" הוא נישק אותי פעם אחת נוספת לפני שעזב אותי לבדי בחדר, מה אני עושה עכשיו?

שכבתי במיטה מביטה בתקרה ושוקלת מה לעשות, מצד אחד יהיה לי קשה מאוד לשקר לאלכס ולהסתיר משהו כזה אבל מצד שני אני אוהבת את ספנסר ואני לא רוצה לוותר על ההזדמנות היחידה שלי איתו. אחזתי בכרית וצרחתי לתוכה. הטלפון שלי רטט על השידה וחייכתי שראיתי מי השולח. "איך את יפיפייה?" "יפיפייה ספנסר?" "אני רק אומר את מה שאני רואה" הסמקתי מגחכת לעצמי "שקרן" "אף פעם לא שיקרתי לך, רק פעם אחת ואני עדיין מתחרט על זה" "חשבתי שתיתן לי זמן" "וזמן אומר שתיקה?" "תלוי מה תגיד" "ואם אני אגיד שאת יפיפייה, ומדהימה ואני לא יכול להפסיק לחשוב על השפתיים שלך?" הסמקתי נושכת את השפה שלי "זה לדוגמא אסור" "בסדר אז אני לא אגיד דבר מאלה" צחקקתי "אידיוט" "אולי אבל אני האידיוט שלך" "האידיוט שלי? אני חושבת שאני אוהבת איך שזה נשמע" "גם אני" הבטתי במסך לא יודעת מה לענות לו "את עדיין שם?" "כן" "אני לא אוהב שאת שותקת" "אני לא יודעת מה לרשום" "מה שאת רוצה, הדבר הראשון שעולה לך לראש" הדבר הראשון? "אני הולכת לשחק אותה קופידון" "חחחח ואחיך הקורבן הראשון?" "איך אתה יודע?" "אני מכיר אותך" חייכתי ושלחנו הודעות עד לשעות הקטנות של הלילה "לישון יפיפייה אני לא רוצה להיות אחראי לזה שלא תגדלי" "אוי שקט אתה גדול ממני בשנה וחצי" "לישון" "לילה טוב ספנסר" "לילה טוב תחלמי עליי" צחקתי "אידיוט" שלחתי ואז נשכתי את השפה שלי "אני אחלום" התנתקתי מהוואטצאפ מתכרבלת במיטה שלי ומניחה לחלומות על שיער חום ועיניים כחולות למלא את ראשי.