my brother best friend

פרק 16

עצרנו בפארק, אני ירדתי מהאופנוע וצעדתי אל עבר הספסל מתיישבת ומביטה ברצפה ״אתה לא חייב להישאר״ לחשתי יודעת שקייל צעד אחד אחריי ״רוצה לספר לי מה קרה?״ נשכתי את השפה שלי ״חשבתי שניחום נשים בוכות זה לא הסגנון שלך״ אמרתי בחצי חיוך והוא גיחך ״זה לא אבל בשבילך אחרוג מהכללים שלי״ למרות השעשוע בקולו זיהיתי את נימת הכעס שהתגנבה אליו ״זה קשור להייל נכון? רק תגידי את המילה ואני אשבור אותו לשניים״ הרצינות בקולו גרמה לי להרים מבט והופתעתי שראיתי עד כמה הוא רציני ונאנחתי ״אתה יודע שאני אוהבת אותו נכון?״ הוא גיחך ״אדם עיוור יכול לראות את זה״ נרתעתי ״כזה ברור?״ ״לא בייב אני מתכוון שאת לא מסתירה מה שאת מרגישה וזה דבר טוב״ הוא מלמל ואני חייכתי חצי חיוך ״זה התחיל בנשף כול הבעיות שלי, נפגשנו ודיברנו אבל הוא לא זיהה שזאת אני תחת המסכה, אני לא יודעת מה עבר עליי באותו רגע אבל נישקתי אותו. נישקתי אותה שנייה אחרי שהוא הודה בפני שהוא מאוהב במישהי אחרת״ נאנחתי מתאמצת לעצור את הדמעות.

״ברחתי ממנו אחרי זה, התרחקתי ממנו והייתי נחושה לשכוח ממנו אבל לצערי גם הוא היה נחוש, נחוש לגלות למה אני שומרת ממנו מרחק ונחוש להחזיר אותנו להיות כמו שהיינו קודם אבל זה לא הצליח. זה רק גרם לי להתאהב בו יותר ולהתעקש להשים מרחק בנינו עד היום״ הפסקתי לדבר והוא אחז בידי ״מה קרה היום?״ ״הבלגן התחיל בחצות בשטות של רוזלי להתנשק בשמיעת השעון וכדי שמישהו אחר לא ינשק אותי הוא נישק אותי וגילה שאני הנערה במסכה. ברחתי ממנו וביקשתי מרוזלי שתחביא אותי אבל במקום זאת היא עבדה עליי וסגרה אותנו בחדר אחד ביחד. הוא דרש שאגיד לו את האמת ואמרתי לו שאני מאוהבת בו״ שתקתי לא מסוגלת להמשיך ״והוא אמר לא?״ קייל לחש ואני הנהנתי ״הוא אמר שאני אחותו הקטנה של אלכס ושאין לו רגשות כלפיי״ ״הוא אידיוט! אם הייתי הוא הייתי חוטף אותך ממזמן״ צחקתי מגלגלת עיניים ״אתה מנסה בכוח שריילי תשנא אותי?״ שאלתי בחיוך והוא צחק.

״ריילי ואני נפרדנו״ נאנחתי ״עוד אחת?״ הוא גיחך ״היא לא הייתה מה שאני צריך״ הנהנתי ואז ״יודעת מה? נעשה הסכם אם עד גיל 30 שניני נהיה פנויים נתחתן אחד עם השנייה מה את אומרת?״ הבטתי בו מבולבלת ואז צחקתי, צחוק אמיתי ומשוחרר והוא משך אותי אליו ״הו ככה אני אוהב את הבייב שלי״ גלגלתי עיניים ״ספר לי מה קרה בינך לבין ריילי״ ״קודם תשלחי הודעה לאמא שלך שתדע איפה את״ הנהנתי ושלחתי לאמא שלי הודעה קצרה ופניתי אליו ״אז אדון קז׳נובה מה קרה הפעם?״ וככה נשארנו מדברים ומנתחים כול דבר לא בסדר במערכת היחסים שלו ושל ריילי אבל לא משנה מה לא הצלחתי להפסיק לחשוב על ספנסר ועל המסיבה הארורה הזאת!.

בשעה 1 לפנות בוקר נכנסתי הביתה ונפגשתי עם המבט המודאג של אלכס וספנסר ״איפה היית?!״ הרמתי גבה מביטה באלכס ומסרבת להביט בספנסר ״בפארק״ ״לבד?״ ספנסר שאל ״שלחתי לאמא הודעה״ אמרתי מבטלת את השאלה שלו כאילו לא הייתה ״לבד?״ אלכס היה זה ששאל אותי הפעם ונאנחתי ״לא, הייתי עם קייל״ ״קייל?!״ שניהם אמרו ביחד ״כן קייל ולפני שתתחילו בהרצאות שלכם זה לא עניינכם מה עשינו עכשיו אני עייפה שיהיה לכם לילה טוב״ אמרתי מתעלמת מהמחאות של אלכס ועולה לחדר נועלת את הדלת מחליפה בגדים ובוכה עד שנרדמתי. בכול הזמן הזה רק מחשבה אחת רדפה אותי, הוא לא אוהב אותי.

קמתי למחרת צחצחתי שיניים ושטפתי פנים נאנחתי שראיתי שיש לי עיגולים שחורים מתחת לעיניים וניגשתי לשידה שלי מדליקה את הפלאפון בפעם הראשונה מאז ששלחתי לאמא שלי הודעה אתמול ונאנחתי שראיתי אין ספור שיחות והודעות מרוז, אריק אלכס ו-וספנסר. נעלתי נעליים, ירדתי למטה למטבח וקיללתי בתוך עצמי שהוא ישב שם ״בוקר טוב״ אמא שלי חייכה אליי ונשקתי לראשה ״עכשיו פספסת את אביך״ הנהנתי נעמדת ליד הקומקום מחכה שהמים ירתחו, הטלפון שלי צלצל והשם של רוזלי קפץ למסך נאנחתי לוחצת על דחה.
מזגתי מים חמים לתוך הכוס הוספתי סוכר והתיישבתי בשולחן מסרבת להרים מבט ולהסתכן לפגוש בעיניים שלו ״אז מה עשית עם קייל אתמול?״ אלכס שאל ומזווית העין ראיתי שספנסר הנהן בהסכמה וזעם מילא אותי! מי הוא חושב שהוא?! הבטתי בשניהם ואמרתי בלי היסוס ״התמזמזנו על הספסל מרוצה?!״ אלכס השתעל נחנק מהתפוזים ששתה וספנסר הביט בי בהלם ״הרסתם לי את הבוקר!״ אמרתי קמה וצועדת ישר לחדר שלי. אחרי חצי שעה נשמעה דפיקה בדלת ״אליס?״ ״תעזוב אותי בשקט אלכס״ ״קדימה סיס תפתחי לי את הדלת אני מצטער״ נאנחתי ועשיתי מה שהוא ביקש ״מה קורה איתך?״ הרמתי גבה שואלת בלי מילים למה הוא התכוון למרות שכבר היה לי מושג ״אף פעם לא איבדת את העשתונות ככה אז בטוח קרה משהו, מה קרה?״ הו כלום רק התוודתי בפני בחור שאני אוהבת אותו והוא דחה אותי אה ודרך אגב הבחור הזה הוא החבר הכי טוב שלך! ״אני לא רוצה לדבר על זה״ לחשתי והוא הנהן מחבק אותי אליו ומנחם.

עבר שבוע מאז אותו יום ואני המשכתי להתעלם מרוז ואריק ושמרתי על מרחק בטוח מספנסר מסרבת להישאר באותו חדר איתו וזה נהיה קשה יותר ויותר בגלל שזה נראה שהוא תמיד בבית שלי!!!!
בערב אריק דפק על הדלת שלי ואני סירבתי לפתוח ״אליס תפתחי את הדלת בייב״ אריק לחש ואני נאנחתי ״בשביל מה? יש לכם עוד איזה תוכנית שתשאיר אותי שבורה?״ מלמלתי והוא נאנח ״אליס רוז צריכה אותך״ הקול שלו היה מלא בדאגה ותוך שנייה פתחתי את הדלת מביטה בשלושת הגברים שעמדו מאחורי הדלת ״מה קרה?״ לחשתי ״אבא שלה עבר תאונה היא איתו בבית חולים כבר יומיים ברצף״ העיניים שלי התרחבו ובלי מילה נוספת אחזתי בו גוררת אותו למכונית.
ברגע שהוא חנה יצאתי מהמכונית רצה לחדר שהוא אמר לי שאני אמצא את רוזי בו וכשנכנסתי כמעט ולא זיהיתי אותה, השיער שלה שתמיד היה מסודר היה מבולגן, העיניים שלה אדומות ונפוחות מבכי ונראה שהיא לא החליפה בגדים כבר יומיים. ״רוז״ לחשתי והיא הרימה מבט, מביטה בי בייאוש ואז בלי שום אזהרה קפצה עליי בוכה ״שששש זה בסדר, הכול יהיה בסדר״ מלמלתי מציירת עיגולים מנחמים על גבה. אחרי כמה דקות היא נרגעה והרופא נכנס מחייך לחמשתנו ״איך הוא?״ שאלתי מודעת לעובדה שרוזי לא יכולה לומר דבר, הרופא חייך אליי ״לפי הבדיקות שעשינו לו הוא בסדר גמור, הוא אמור להתעורר בקרוב ואני מאמין שכבר שבוע הבא הוא יהיה חזרה בבית״ הרגשתי איך הגוף של רוזי נרגע בבת אחת והיא חייכה מודה לרופא שוב ושוב.

״אני אלך להביא לך משהו לשתות בסדר?״ לחשתי אליה, היא הנהנה אבל לפני שעזבתי היא אחזה לי ביד ״אני באמת מצטערת אליס רציתי לעזור״ המבט שלי התרכך מעולם לא יכולתי לכעוס על רוז להרבה זמן ועכשיו היא זקוקה לי אז פשוט חייכתי אליה והיא שיחררה אותי מהאחיזה שלה. צעדתי לאזור מבודד במסדרון והשחלתי כמה מטבעות למכונת השתייה, חיכיתי עד לרעש שסימן שהפחית שלי ירדה אבל לפני שהספקתי לקחת אותה יד שרירית השיגה אותי וידעתי מיד מי זה מבלי להסתובב אחורה ״ספנסר״ לחשתי מקללת את עצמי שהקול שלי יצא כזה חלש ושברירי.