פרק 13

16.9K 1.2K 54
                                    

פתחת את דלת השירותים וצעדתי חזרה לשיעור ספורט, נשארו עוד עשר דקות ולא רציתי לבלות אותם במחשבות מדכאות על ספנסר, נכנסתי לאולם ותוך רגע רוזי הייתה לצידי "את בסדר?" היא מלמלה וחייכתי אליה נרתעת מהכאב שפעולה פשוטה כזאת גרמה לי והיא נאנחה ואז הביטה בי מוזר "זו החולצה של ספנסר?" הסמקתי "כן, שלי מוכתמת בדם" היא חייכה ואני הסמקתי יוגעת מה היא חושבת "אין לזה משמעות רוז" היא גלגלה עיניים "מה שתגידי אז את חוזרת למשחק?" "לא" ספנסר ענה במקומי וקפאתי פאק כמה זמן הוא פה?! הבטתי ברוזי ויכולתי לדעת שהיא חושבת אותו הדבר "אוקי אז אני אשאיר אתכם לבד" היא אמרה ועזבה אותנו לבדנו "בוגדת!" מלמלתי תחת השפה שלי והוא הרים גבה "בוגדת?" נו באמת שום דבר לא ילך לי כמו שאני רוצה היום?!

"רוז יודעת למה את לא מדברת איתי?" שתקתי ונפלנו לתחרות נעיצת מבטים "היא יודעת" הוא מלמל והפעם זה לא היה שאלה אלא עובדה ורציתי לדפוק את הראש בקיר. רוזלי תהרוג אותי אם הוא יערב אותה "שלא תחשוב על זה ספנסר!" אמרתי לו במהירות אבל הוא רק חייך אליי קרץ וצעד חזרה למגרש. במשך כול היום הרחקתי את רוז מספנסר מוודא שלא יהיו לבד אפילו לשנייה, אני אוהבת את רוז ואני יודעת שהיא לא תסגיר אותי אבל אני גם יודעת שהיא אוהבת לשחק את קופידון ואין לדעת מה היא תגיד לו אז העדפתי למזער סיכונים ולשחק על בטוח.

היום עבר והצלחתי להרחיק את ספנסר מרוז וכרגע ישבתי בסלון צופה בטלוויזיה "אז מה רואים?" נאנחתי מניחה את השלט בספה לידי "אתה רואה חברים אני עולה לחדר" אמרתי מנסה לקום מהספה שיד חזקה משכה אותי מטה "מה אתה עושה?!" צעקתי על ספנסר ומיד התחרטתי על זה שכאב חד תקף אותי "תישארי איתי" "לא" הוא נאנח "אליס רק תגידי לי איך לתקן את זה" "אני לא יודעת איך" מלמלתי מסרבת לפגוש במבט שלו כי אני יודעת שאשבר והדמעות יתחילו לזלוג "פשוט תוותר ספנסר זה יהיה עדיף" "עדיף? עדיף למי?" לי, לך לבחורה שאתה אוהב חשבתי במירמור "זה יחסוך לך זמן" לחשתי "זה בסדר יש לי זמן לבזבז" "תפסיק! זה לא משחק!" צעקתי פונה אליו מצפה להיפגש בחיוך ובעיניים כחולות משועשעות אבל במקום זה נפגשתי עם עיניים כחולות נחושות "את אף פעם לא היית ולא תהיי משחק עבורי!" הפסקתי לנשום לשנייה ונאנחתי "פשוט תוותר ספנסר בבקשה" לחשתי מנסה להסתיר את הייאוש בקולי אבל ידעתי שהוא נשמע חזק וברור בשקט של הסלון.

האחיזהשלו עליי היתחלשה אבל הוא עדיין לא הניח לי, הוא עצם עיניים והניח את המצח שלונגדי, הרגשתי איך הנשימה החמה שלו מלטפת לי את הפנים בעדינות וכשהוא פקח אתהעיניים הכחולות שלו הנשימה שלי נעלמה ממני במכה "אני לא יכול" הוא לאיכול? מה זאת אומרת הוא לא יכול?! "למה? למה?! אני רק אחותו הקטנה של אלכסעבורך אז מה זה משנה אם אני לא אדבר איתך יותר?" לחשתי מובסת, היום הזה גנבממני את כול הכוחות שלי ורציתי לישון, פשוט להניח את הראש על הכרית ולשכוח שספנסרקיים "זה לא מה שאת עבורי! את אף פעם לא היית רק אחותו הקטנה של אלכסעבורי!" הלב שלי החסיר פעימה לשמע הנחרצות בקולי וכול כך פחדתי לשאול אתהשאלה הבאה שלי אבל ידעתי שאם אני לא אעשה את זה, זה ירדוף אותי אז לקחתי נשימהעמוקה וחום פגש בכחול "אז מה אני?" הוא הביט בי מבולבל "מה אניעבורך ספנסר?"


אז מאחת עד עשר כמה אתן שונאות אותי עכשיו? אני אמשיך אם יהיו לי 15 הצבעות וחמישים קריאות

my brother best friendWo Geschichten leben. Entdecke jetzt