my brother best friend

פרק 17

"אנחנו יכולים לדבר?" הבטתי ברצפת בית החולים מסרבת לפגוש במבט שלו "זה לא זמן טוב" הוא נאנח "נראה שבזמן האחרון שום זמן הוא לא זמן טוב" קמצתי את הידיים שלי לאגרופים "למה אתה צריך לדבר? הבהרת טוב מאוד את כול מה שהיה צריך להבהיר במסיבה הזאת" "אליס אני.." נאנחתי יודעת שהוא לא יניח לי לעבור אותו אם לא אקשיב לו אז נשכתי את השפה התחתונה שלי "על מה אתה רוצה לדבר?" "ביום של המסיבה, אחרי שהלכת עם קייל מה עשיתם?" הרמתי את הראש שלי במהירות כזאת שלשנייה העולם סביבי הסתחרר והבטתי בו כלוא מאמינה "סליחה?" הוא לקח צעד אליי ואני לקחתי צעד אחורה מרגישה את מכונת השתייה כנגד הגב שלי "התנשקת איתו?" הקול שלו היה חזק ורעם במסדרון הנטוש ולשנייה שקלתי לומר לו את האמת עד שהמילים שלו חזרו לי לראש "אני לא יכול להחזיר לך רגשות" והרגשתי זעם זורם לי בעורקים.

מי הוא חושב שהוא?! ברגע שהוא אמר שהוא לא מחזיר לי רגשות הוא איבד כול זכות לשאול אותי על החיים האישיים שלי אז אזרתי אומץ והבטתי לו ישר בעיניים, אותם עיניים כחולות שאני אוהבת כול כך "כן, נישקתי אותו ונהניתי" העיניים שלו התרחבו בהלם ואני לקחתי את פחית השתייה מידיו ומיהרתי חזרה לחדר של אביה של רוז נושמת לרווחה רק שהייתי סביבת אנשים והתיישבתי ליד רוז מוסרת לה את פחית השתייה, מתעלמת מהמבטים שספנסר נעץ בי.

"רוז?" קול חלש הקפיץ את כולנו והיא מיהרה לצד אביה "אבא? אתה ער!" היא אמרה ולא יכלה לעצור את הדמעות שזלגו על פניה, הפעם דמעות של שמחה "אני אקרא לרופא" אריק אמר ומיהר לצאת מהחדר. אחרי כמה דקות ואינספור בדיקות נוספות הרופא אמר שהוא יותר מבסדר גמור ולא רק שהוא יכול להשתחרר השבוע במקום שבוע הבא אלא שהוא מאמין שכבר בעוד יומיים הוא יהיה חזרה במיטה שלו ובאותו רגע לא היה אדם מאושר יותר מרוז. "רוזי?" לחשתי לה והיא הרימה מבט מנומנם "אולי תלכי הביתה? תשני קצת ומחר תחזרי לפה?" היא סימנה בראשה לא "אני רוצה להישאר" "הרופא אמר שהוא יודיע לנו על כול דבר קטן ואין טעם שתבלי פה עוד לילה חסר שינה" אלכס אמר בחיוך והיא היססה. ידעתי למה היא מהססת רוז אף פעם לא אהבה להישאר לבד בבית "מה את אומרת שאני אבוא לישון אצלך? נעשה ערב בנות נשלים פערים?" אמרתי בחיוך וההיסוס נעלם כלוא היה והיא הנהנה בהתלהבות.

נכנסנו למכונית ואלכס הכריח אותנו לנסוע איתו ועם ספנסר, לרוע מזלי רוזלי ישבה במושב ליד הנהג ואני נתקעתי במושב האחורי עם ספנסר מנסה לא להביט בו נזכרת במה שאמרתי בבית החולים וסומק התפשט על הלחיים שלי שלפתע הטלפון שלי צלצל וסימן שיש לי הודעה מקייל "היי בייבי איך רוז?" "רוז בסדר גמור. הרופא אמר שאבא שלה במצב טוב ושכבר בעוד יומיים נוכל לקחת אותו הביתה" "זה מדהים! רואה את מביאה מזל טוב J" צחקקתי לעצמי מסמיקה מהמחמאה החמודה להחריד "קייל?" ספנסר לחש, קפאתי ששמעתי את הזעם בקולו והבטתי בו מבעד לריסים נפגשת בעיניים כחולות קפואות והתקשיתי לבלוע רוק "כ-כן" פאק למה גמגמתי? "הוא לא טוב לך אליס תזהרי" הרמתי גבה מוודא שאני לוחשת ושאלכס לא יכול לשמוע "אל תדאג לי ספנסר, אני יודעת טוב מאוד להגן על עצמי ולעומת מישהו אחר כאן קייל כן רוצה אותי" המכונית נעצרה ואני מיהרתי לברוח, שוב, מפחדת יותר מידי מכדי לשמוע את התגובה שלו וחיכיתי לרוז על המרפסת שלה.

התקלחנו ועכשיו ישבנו בחדר שלה על המיטה ודיברנו על הכול! היא לא הפסיקה להתנצל שוב ושוב על מה שקרה ואני אמרתי לה שהכול בסדר "רוזלי אם תתנצלי עוד פעם אחת..." השארתי את המשך המשפט תלוי בנינו והיא צחקקה "אם כבר מדברים על זה אז יצא לכם לדבר?" נאנחתי "רוז.." "בבקשה אליס, אני צריכה משהו להסיח את המחשבות שלי" נאנחתי ושחזרתי בפניה את כול מה שקרה מארוחת הבוקר, לתקרית במסדרון ולמה שקרה בנסיעה לפה והיא הביטה בי בהלם "הוא מקנא!" "מה?" היא סטרה לידי "זה כול כך ברור!! הוא מקנא!!" ניערתי את ראשי "את מדמיינת, למה שהוא יקנא?! הוא אוהב מישהי אחרת!!" היא הביטה בי כאילו איבדתי את השפיות ואז עשתה משהו שלא ציפיתי, היא סטרה למצח שלה "רוז?" לחשתי מביטה בה בהלם ואז היא קפצה מהמיטה והתחילה להתהלך בחדר "בנשף הוא אמר לך שהוא אוהב מישהי נכון?" "את לא צריכה להזכיר לי" מלמלתי במרירות והיא התעלמה ממני לחלוטין "מישהי שהיא מחוץ לתחום נגיד לדוגמא האחות הקטנה של החבר הכי טוב שלו?!" פתחתי את פי לסתור אותה אבל אז כול מה שקרה בשבועות האחרונים חזר והתנגן לי בראש "ל-לא" לחשתי בטוחה שהיא טועה "יש דרך אחת לברר את זה!" "לשאול אותו?" שאלתי בתקווה, היא גלגלה עיניים בציניות "כן בטח, הוא כבר שיקר לך פעם אחת מה יעצור בעדו לעשות את זה שוב?" נשכתי את השפה שלי מביטה בה בחשש "רוזלי מה את מתכננת לעשות?" ולפני שהבנתי מה קורה היא הרימה את הטלפון שלה וחייגה למי, אני לא יודעת. "אתה אצלי בעוד חמש דקות זה מקרה חירום" האדם בקו השני ענה ואז היא ניתקה "רוז?" לחשתי חוששת ממה שעתיד לקרות בעקבות שיחת טלפון אחת פשוט אבל היא פשוט חייכה אליי "אנחנו נגרום לו לקנא" העיניים שלי התרחבו בהלם ופחד התחיל לחלחל בי, אלוהים היא עוד תהרוג אותי עם כול התכניות שלה!!!

היי בנות אז הצלחתי להעלות פרק נוסף ואני באמת מבקשת שתגיבו ותגידו מה אתן חושבות כי באמת חשוב לי לקרוא תגובות ולהשתפר כדי שאני אוכל לתת לכן פרקים כתובים בצורה טובה יותר אז שיהיה לכן לילה טוב ומקווה שנהנתן מהפרק :)