פרק 26

17.5K 1K 119
                                    

היי בנות הבטחתי וקיימתי :) תודה רבה על כול התמיכה והתגובות זה כזה כיף ומעודד ואני רק יכולה להמשיך להגיד תודה!

התעוררתי למחרת לרעש הגשם הפוגע בחלון שלי וקמתי מהמיטה מביטה בחוץ, השמיים היו עכורים ומידי פעם ברק קישט אותם ושנייה לאחר מזה רעש חזק התגלגל וגרם לי לקפוץ במקום, פאק אני שונאת סופות רעמים!. הבטתי בשעון ונאנחתי אני לא מאמינה שאני הולכת למשחק במזג האוויר הזה, אבל הבטחה זו הבטחה. נאנחתי הולכת לארון שלי ומתלבשת בזריזות. קלעתי את השיער שלי הצידה וירדתי למטה מחייכת אל ההורים שלי "בוקר טוב" "שקט!!" אלכס השתיק אותי ואני הבטתי בו מבולבלת אמא שלי צחקה "תתעלמי ממנו חמודה הוא מקשיב לתחזית לראות אם הגשם יתחזק, הו התלבשת?" הנהנתי מתיישבת בשולחן ולוקחת צנים "טוב אתם לא הולכים היום לתיכון, לא בסופה הזאת!" בלעתי את הביס שהיה לי בפה והבטתי בה בתקווה, ממש לא רציתי ללכת לבית ספר היום ולהפוך לילדה שקופצת מרעם פשוט "באמת?" "כן" הנחתי את הצנים שלי וקפצתי עליה "תודה תודה!" היא צחקה ואלכס הביט בי "את לא אמורה להיות החנונית בנינו?" "אז? אתה לא אמור להיות הבוגר מבנינו?" הוא צחק "קרצייה" "אוהבת אותך!" צעקתי לו מעבר לכתף עושה את דרכי חזרה לחדר וחזרה לפיג'מה האהובה עלי.

היום עבר מהר ולקראת הצהריים הגשם החליש מה שגרם לכולם להאמין שיהיה משחק אבל ברגע שחמשת המעודדות, רוזי וחמישה שחקנים נוספים מקבוצת הפוטבול הגיעו לבית שלי הגשם התחזק והמנהל הודיע שהמשחק בוטל. בזמן אלכס ספנסר ושאר הבחורים ישבו בסלון והתלוננו שהמשחק בוטל אני דיברתי בטלפון עם ההורים שלי שאמרו שבגלל הסערה הם נתקעו במשרד ושהם יחזרו מאוחר יותר נאנחתי אומרת להם שהכול בסדר. "אלכס?" קראתי לו והוא הביט בי מעוצבן "מה?!" הרמתי גבה הוא באמת צעק עליי כרגע? תנשמי אליס הוא מעוצבן שהמשחק בוטל תביני אותו "ההורים תקועים בעבודה בגלל הסערה הם אמרו שרוב הכבישים חסומים ושלא נצא מהבית" הוא הנהן ויכולתי לראות שהוא מתחרט על זה שהוא צעק עליי "אלי סליחה" הוא מלמל וחייכתי ששמעתי את הכינוי שלי "אל תדאג רק פעם הבא שאתה במחזור תודיע לי בסדר?" עקצתי אותו מודיעה לו בדרך המוזרה שלנו שהכול בסדר והוא צחק "אל תדאגי את תהיי הראשונה" "הו אני מחמאת" אמרתי בלגלוג והוא צחק.

התיישבתי ליד רוז שדיברה עם כמה בנות וברגע שהם הבחינו בי הם הפסיקו לדבר ורוז נעצה בהם מבט כועס נאנחתי ממש לא רוצה להיכנס לריב בין רוז למעודדות "רוז אני עולה לחדר שלי תעלי יותר מאוחר?" היא הביטה בי שואלת בלי מילים אם הכול בסדר ואני חייכתי אליה עולה למעלה וסוגרת את הדלת. ברגע שהתיישבתי על המיטה החשמל נפל ואני קיללתי תחת השפה, יופי היום הזה יכול להיות יותר גרוע?! קודם סופת רעמים ועכשיו הפסקת חשמל? קמתי מהמיטה מנסה לגשש את דרכי בחשכה ויללת כאב פרצה מבין השפתיים שלי שנתקלתי בשידה, אוקי אז לראות בחשכה זה לא אחד מהכישורים שלי. התיישבתי חזרה על המיטה ואחרי חמש דקות דלת החדר שלי נפתחה וספנסר נכנס עם נר "היי" הוא חייך אלי ונרגעתי "ממש האביר שלי על הנר הוורוד?" שאלתי בגבה מורמת והוא צחק "זה כול מה שיש לכם בבית" צחקתי נעמדת ואוחזת לו ביד מניחה לו להוביל את הדרך חזרה למטה.

my brother best friendWhere stories live. Discover now