my brother best friend

פרק 27

ורעש רעם חזק במיוחד הקפיץ אותי ונפלתי אחורה מושכת את בריאן יחד איתי מטה שהידיים שלו כרוכות סביב המותניים שלי והפנים שלו במרחק סנטימטרים ספורים ממני "סליחה" מלמלתי יודעת שאני סמוקה והסטתי את המבט הצידה יוצרת מרחק בנינו "אני חושב שזה מספיק להיום!" הקול של ספנסר חתך דרך החדר וגרם לצמרמורת לעבור דרכי. בריאן פשוט גיחך מתיישב ומושך אותי איתו "רגע עדיין לא עשיתי החובה שלי" הנחתי את היד שלי על החזה שלו דוחפת אותו מעט ויוצרת מרחק בנינו כול טיפת האומץ שהייתה לי מקודם נעלמה "אני חושבת שהמשחקים נגמרו להיום" מלמלתי ממהרת לחזור למקום שלי ליד רוזי. אחרי כמה דקות כולם חזרו לעיסוקים שלהם ורוז גררה אותי הצידה "מה זה היה?" היא לחשה ואני הבטתי בה מבוישת "כעסתי" מלמלתי והיא נאנחה "לפני שתתחילי להטיף לי רוזי תחשבי מה את היית מרגישה אם זה היה אלכס!" היא חייכה אלי "לא עמדתי להטיף לך אליס להפך אם אני הייתי בנעליים שלך הייתי מנשקת אותו מול אלכס מבלי לחשוב פעמיים!" חייכתי, ידעתי שאני תמיד יכולה לסמוך על רוזי שתבין אותי "תודה, תקשיבי אני עולה למעלה אני עייפה לפני שאת הולכת תעלי להגיד ביי אוקי?" היא קרצה אליי "ברור שאני אלך מבלי להיפרד ממך?!" היא העמידה פנים שהיא נפגעה רק מעצם הרמיזה על כך ואני צחקקתי "אוי איך אני שמחה שאת לא בונה על עתיד במשחק" היא צחקה ואני עליתי במדרגות לוקחת נר אחד איתי.

סגרתי את הדלת מניחה בעדינות את הנר על השידה ונשכבת על המיטה מביטה בתקרה שלי. אידיוט! רק משחק?? אם זה רק משחק אז למה הוא נעץ בבריאן מבט מוכן לפרק אותו?! הדלת נפתחה ולא טרחתי להביט למעלה משערת שזו רוזי שבאה להיפרד "מה לעזאזל זה היה?!" קפאתי ששמעתי את הקול שלו אבל ברגע שזיהיתי את הזעם בקולו הרגשתי איך הזעם שלי מתחיל להתלקח בתוכי "מה היה?" שאלתי מעמידה פנים שאני חסרת מושג קלוש לגבי מה שהוא דיבר עליו ואפילו לא טורחת להביט בו "התכוונת לתת לו לנשק אותך?!" "אז? זה רק משחק" "משחק?! זה לא משחק!" התיישבתי מביטה בו בזעם "אה זה לא?! שאני צריכה לנשק מישהו זה לא בסדר אבל שאתה מנשק מישהי אחרת זה משחק?!" נעצתי בו מבט זועם מרגישה איך הדם שלי מגיע לנקודת רתיחה ואם הוא רק ילחץ טיפה יותר אני אעשה משהו ששנינו נתחרט עליו "טוב לפחות אני לא רציתי לנשק אותה לא כמוך!" קפאתי מביטה בו בהלם "תעוף לי מהחדר" לחשתי שומעת טוב מאוד את הכאב בקול שלי "אליס" "לא! אם זה מה שאתה חושב עליי אז אין לך מה לחפש איתי!" הרגשתי את הדמעות זולגות לי על הלחיים אבל התעלמתי מהן בדיוק כמו שהתעלמתי מהכאב והפניקה בעיניים הכחולות שאני כול כך אוהבת "מה את אומרת?" "אני אומרת לך שאני לא שלך יותר, גמרנו עכשיו עוף לי מהחדר!" כמעט וצעקתי מכריחה את עצמי לשמור על השקט מסרבת לעורר מהומה גדולה יותר ממה שעשיתי.

הואקפא עומד בפתח החדר שלי "אליס אני.." "אתה מה? מצטער? נחש מה ספנסרזה לא מספיק עכשיו תעזוב, בבקשה" הוא נאנח ויצא מהחדר שלי. מיהרתי לקוםמהמיטה סוגרת את הדלת ומניחה את המצח שלי נגדה "אני לא מוותר אני לא אתן לך לברוחבפעם הראשונה שרבנו" עצמתי עיניים מניחה לדמעות לזלוג ובפעם הראשונה התנחמתיבמזג האוויר הסוער שכרגע נראה שתאם למצב הרוח העגום שלי ושימש בתור שותף פעולהמסתיר את הבכי שלי עד השעות הקטנות של הלילה.

היי בנות אני לא כול כך אוהבת את הפרק הזה ואני מצטערת מראש מקווה שהיה לכן סוף שבוע נעים ושתתהנו משארית השבוע :)
עכשיו ניתן לקרוא אותו?