my brother best friend

פרק 39

הימים חלפו וספנסר עמד במילה שלו בכול יום הוא מצא רגע לנשק אותי, בכיתה נטושה, במסדרון מבודד, בקיר ליד הקפטריה בבית שלי, לא משנה איפה הוא קיים את ההבטחה שלו מבלי לחשוב בכלל מי יכול לתפוס אותנו אבל משהו בי אמר שלא ממש אכפת לו אם כולם יגלו את האמת עלינו וזה גרם לי לחשוש מעט מה שהוסיף לדאגה שלי היה העובדה שאוליביה לא עשתה כלום, המבט הזועם בעיניים שלה הבטיח לי שהיא מתכננת משהו והמשהו הזה מפחיד אותי.

נאנחתי נשכבת על המיטה שלי מרגישה מותשת היום היה לנו את המבחן האחרון לשנה!!!! רשמית נשאר לי עוד שבועיים עד לסוף השנה אבל במציאות סיימתי את כיתה י"א ולא היה אדם מאושר ממני זה כמובן עד שנזכרתי שאם אני סיימתי י"א ספנסר ואלכס סיימו י"ב ויעזבו לקולג' בקרוב. הייתי מלאה בכול כך הרבה מחשבות סותרות, מצד אחד לא רציתי לוותר על ספנסר והיה בי חלק שצעק עליי התחנן בפני שאניח למחשבות שלי ואבטח בו אבל החלק השני המשיך והזכיר לי שהוא עוזב בקרוב, הוא יהיה רחוק ממני ומוקף במאות נשים יפיפיות מבוגרות ומנוסות יותר ממני "אוף!" אליס תחליטי מה את רוצה כבר!!!!! "הכול בסדר?" הסיבה לכול הבעיות שלי צעדה דרך הדלת והוא נראה מדהים כרגיל. הוא לבש חולצה כחולה קצרה שיישבה עליו יפה והדגישה את כול השרירים שלו המכנס הארוך התאים לגופו והשיער החום שלו מבולגן וסתור על פניו "לא הכול לא בסדר!" החיוך על פניו נעלם והוא מיהר לצידי "מה קרה?" נאנחתי מותשת כבר מהכול "אתה! אתה זה מה שקרה ספנסר אתה משגע אותי!" העיניים הכחולות המהממות שלו הביטו בי בהלם ואז זווית הפה שלו עלתה מעט "שלא תעז לחייך הייל!" "למה לא? אני מחייך שאני שמח" "אוף! אני לא מבינה אותך ספנסר למה אתה ממשיך להתעקש? מה אתה מרוויח מזה?!" "אותך" הפסקתי לנשום לשנייה מביטה בו חסרת מילים.

"אתה עוזב בקרוב, אתה באמת רוצה להיכנס למערכת יחסים שיכולה להיגמר רק בגלל מרחק?" הוא חייך אלי בעדינות מלטף את פני ברכות "למה את כול כך פסימית?" נעצתי בו מבט זועם "באמת? זה מה שאתה בוחר? להעליב אותי?" הוא גיחך ומשך אותי אליו "אליס זה שאנחנו לא יוצאים לא תהפוך את העובדה שאני עוזב לפחות מכאיבה" נאנחתי "אולי אתה צודק" נעצתי בו מבט זועם מתה למחוק את המבט הזחוח מהפנים שלו "רק אולי!" הוא גיחך והניח נשיקה עדינה בקצה הפה שלי "כבר נישקת אותי היום" לחשתי חסרת נשימה שהניח נשיקה נוספת בקצה השני "אז? אף פעם לא אמרתי שאני אטעם את השפתיים שלך רק פעם אחת" הוא מלמל כנגד השפתיים שלי לפני שכבש אותם שוב.

הטלפון שלי צלצל שוב ושוב ונאנחתי מושיטה יד חצי רדומה "הלו?" "אליס איפה את?! השיעור מתחיל עוד רבע שעה!" "אה כן" ואז האסימון נפל לי וקפצתי מהמיטה מביטה בשעון "לעזאזל! אני עפה להתארגן נדבר בי!" צעקתי במהירות מנתקת לאריק בפנים ומחפשת בגדים בארון שלי זורקת את המסרק על הרצפה אוספת את השיער שלי בזריזות ויורדת למטה "למה לא הערתם אותי?!" הבטתי בבלגן שהתרחש בתוך הבית שלי והבנתי שאני לא היחידה שישנה יותר מידי "קדימה אליס נאכל בבית ספר!" אלכס צעק לי מעל הבלגן וגרר אותי החוצה שם פגשנו ספנסר מאוד משועשע "למה אתה לא הערת אותנו?!" אלכס גער עליו וספסר פשוט צחק ונכנס למכונית "ניסיתי אחי אף אחד לא ענה לטלפון" נאנחתי מקווה שהם יספיקו להגיע בזמן לאימון.

נכנסנו לשער בדקה האחרונה ורציתי לכיתה נאנחת בהקלה שהתיישבתי על יד אריק שהביט בי במבט משועשע "אף מילה!" אמרתי בין נשימה לנשימה והוא צחק בשקט. היום חלף במהירות כרגע מצאתי את עצמי בשירותים מנסה לסדר את הבלגן שאני קוראת לו שיער שאוליביה נכנסה לשירותים. נעמדנו אחת ליד השנייה בשקט "הוא טוב נכון?" היא דיברה בכול כך פתאומיות שלקח לי שנייה להבין שהיא מדברת אליי "סליחה?" "ספנסר, מדהים במיטה, טוב נו מי כמוך יודעת" הבטתי בה בהלם "מ-מה?!" "רק אתמול בילנו את הלילה ביחד ואני חייבת לומר לא משנה כמה פעמים העברנו לילות שלמים זה תמיד מדהים כול פעם מחדש" הבטתי בה באימה והיא שלחה אליי חיוך שחצני "הו אמרתי משהו לא בסדר?" שתקתי לא מסוגלת לענות לה מרגישה איך הקיבה שלי מתהפכת "טוב נו כנראה את עדיין האחות הקטנה של אלכס בעיניו בעוד אני אישה, להתראות מותק" היא שלחה לי נשיקה באוויר ואני עמדתי מול המראה בהלם מניחה לדמעות לזלוג.

ספנסר בילה איתה את הלילה אתמול? אלוהים אני הולכת להקיא.