my brother best friend

פרק 37

חלפו להם שבועיים ואני העברת אותם במחשבות, עדיין לא הייתי מסוגלת להעביר שיחה שלמה עם ההורים שלי מבלי להרגיש נבגדת. אלכס לא הפסיק להעריף עליי אהבה דואג שאבין שלא משנה מה הוא תמיד יישאר אחי הגדול וספנסר? ספנסר היה מושלם, לא עזב את הצד שלי והיה שם עבורי כול זמן שהייתי צריכה אותו, אפילו בשעות הלילה הקטנות. אבל מסיבה כלשהי לא יכולתי להביא את עצמי לומר לו שאלכס העניק לנו את האישור שלו, הייתי כול כך מבולבלת והייתי צריכה זמן לעצמי, זמן להבין ולעשות סדר בחיי.

נאנחתי מביטה בתקרה ואז בשעון 2:35 לעזאזל כבר הרבה זמן שלא הצלחתי לישון כמו שצריך ובדרך כלל הייתי מתקשרת לספנסר אבל מחר יש לו מבחן גדול ולא רציתי להפריע לו, הוא זקוק לשינה שלו. אז זרקתי מעליי את השמיכה נעלתי נעלי בית וירדתי במדרגות נעצרת בדיוק לפני שעקפתי את הפינה לכיוון הסלון. "היא שונאת אותי!" הקול של אמא שלי עצר אותי במקומי ולא יכולתי לעצור בעדי, נשענתי קדימה מעט מציצה באבא שלי מנחם את אמי בעוד דמעות זולגות על פניה "היא לא שונאת אותך מתוקה היא פשוט צריכה זמן" אמא שלי נערה את ראשה מתייפחת "לא! היא שונאת אותי ואני לא יכולה להאשים אותה. שיקרתי לה! אני אמא שלה אני האדם היחידי שהיא אמורה לסמוך עליו מבלי שום תנאים!" אחזתי בקיר כול כך חזק, אחיזה כמעט פוצעת עוצמת את עיני ומניחה לדמעות לזרום על לחיי.

לפתע זיכרון ישן מאוד עשה את דרכו לתודעה שלי. הייתי בת 6 וזה היה אחד הימים המאושרים ביותר שלי, המשפחה שלי ושל ספנסר עשתה על האש ביחד ואלכס לקח על עצמו ללמד את אחותו הקטנה לרכוב על אופניים אבל הוא לא שם לב לשנייה ומצאתי את עצמי נופלת על המדרכה הקשה, בכיתי וצרחתי קוראת בשמה של אמי והיא מיהרה אליי מרימה אותי מהרצפה ומנשקת את הדמעות "ששש אליס מתוקה הכול בסדר" היא ניגבה את הדם מהברך שלי והניחה נשיקה עדינה על המקום בו נפצעתי. פקחתי את העיניים שלי וההרגשה שעטפה אותי בזיכרון המשיכה לעטוף אותי גם עכשיו, הרגשתי בטוחה ונאהבת, נאהבת על ידי אמא שלי.

לפני שהספקתי להבין מה אני עושה לקחתי צעד נוסף עוקפת את הפינה "אני לא שונאת אותך" לחשתי אבל הרעש הקטן הזה היה מספיק בשביל לגרום לשניהם להרים מבט. "אליס מתוקה היא יודעת אב.." ניערתי בראשי קוטעת אותו באמצע "לא היא לא" פניתי לאמא שלי מביטה ישרות בעיניה, "אני לא שונאת אותך אמא אני אוהבת אותך, אני פשוט פגועה אבל לא משנה מה את תמיד תהיי אמא שלי ושום דבר לא ישנה את זה!" דמעות חדשות החלו לזרום על הלחיים שלה והיא מיהרה אליי מחבקת אותי ונושקת לדמעות שלי בדיוק כמו שהיא עשתה שהייתי בת 6. נשארנו ערים עד 6 לפנות בוקר ואז היא שלחה אותי חזרה לחדר לנוח אומרת שלהיום אני אשאר בבית.

פקחתי את העיניים שלי והתמתחתי מחייכת חיוך עדין ומביטה בשעון 12:39, יופי לפחות לא ישנתי כול היום. קמתי מהמיטה בחוסר חשק ושטפתי פנים מרימה את הטלפון שלי ויורדת למטה מכינה לי כוס נס גדולה ומתיישבת מול הטלוויזיה. הנחתי למבט שלי לנדוד לפלאפון שלי ונאנחתי יודעת שאני צריכה לבדוק אם מישהו חיפש אותי אז הדלקתי אותו וקיללתי תחת השפה שלי שראיתי כול כך הרבה שיחות מרוז אריק וספנסר.